Politically Honest.

אבל אז נזכרתי שאני כבר לא בת 14.

מה שכן, התחיל יוני, אז קיץ רשמי שמח. ותודה לכל מי שהביאני עד הלום, כלומר, לסיים 19 שנים ביציבות נפשית ברמה שבה אתה יכול להגיד בן כמה אתה היום בלי להתחיל לזיין בשכל. בעצם? תשמיטו את הקטע של בלי לזיין בשכל.

בא לי להגיד במעמד מרגש זה תודה לכל הקוראים והקוראות, אבל מה הקשר? מאיפה באה תחושת הפודיום הזו? 

אולי זה כי אחרי כמעט שנה שלמה סוף סוף התעוררתי עם המוזיקה שאני רוצה לקום איתה.

קיץ טוב שיהיה