בסימון של אצבע, בהינד עפעף. אני יודע שזה נשמע חולני, אבל אחרת - את תקבלי יותר מדיי וסתם תתבאסי ותתרחקי. שתהיה לך את השליטה המלאה אצלך, ראש שקט.
מה שתרצי אני אעשה, במידה שאת רוצה, בצורה שאת רוצה - כמיטב יכולתי כמובן... ויש לי יכולות, אל תזלזלי. זה שאני מפעיל לפעמים יותר מדיי כוח, זה סתם כי אני אוהב כל כך הרבה שאני לא יודע איך לבטא את זה במעט הדרכים והמקומות שאת נותנת לי. זה שהידיים שלי גדולות ואת שבירה, ולפעמים כשאני מחבק אני מחזיק אותך חזק, זה כי אני באופן קבוע מרגיש שאת צריכה יותר ולא מעזה לבקש, או להגדיר איך. ואני יודע שאת צריכה אהבה, כולם צריכים אהבה. גוף ונפש. אני האוזן הקשבת, הזרועות המחבקות, השפתיים הלוחשות, היד היציבה והדם החם. ולגבי העוצמה, בואי נעשה את זה ממש בהדרגה, ב100 דרגות שונות לבחירתך - לכבות לגמרי, או להגביר את העוצמה עד שלא נראה כאילו יש דבר בעולם חוץ מזה, וההרגשה נשארת לכמה שעות אחר כך, דופקת את המוח. כנסי למכונית, שימי דיסק עם כל השירים שאת אוהבת. תתחילי לשחק עם הווליום.
היד הכותבת. המוח החושב. המפתחות של האוטו. כוח העבודה. הארנק. הכתפיים לסחוב. קנה הנשימה. כל דבר שלא בא לך לעשות, כל דבר שבא לך שיעשו בשבילך, כל דבר שבא לך שיעשו לך. רק תקחי לי את היד ותסתכלי לי בעיניים. ואם את רוצה להוציא את העצבים, יש לי כוח סיבולת לא מהעולם הזה. ואם את צריכה לבכות, אני יכול לעזור לך להוציא את זה. ואם את צריכה קצת דם חדש, פשוט תנשכי ממש חזק, נראה לי שמקובל בצוואר - אבל אני לא כאן כדי להגביל אותך.
נמאס לי לפגוע בך ככה. לראות אותך מתרחקת רק כי אני רוצה לתת לך הכל, ואת גם רוצה אבל קצת פחות, ובמקום לסמן את בורחת ושותקת ומצפה ממני להבין.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
