דו פרצופיות. בלבול. לא להכיר את עצמך. לא לדעת איך תרגיש מחר, לקוות שזה לא יהיה כמו אתמול, להיות בטוח שזה לא יהיה בדיוק כמו היום. שמתי לב שהרבה פעמים לפני שאני מתחיל לכתוב ברצף, וגם איפשהו באמצע, אני פשוט כותב הרבה משפטים או ביטויים לא קשורים החברית עם נקודה ביניהם. סוג של הצהרות, טיזרים או סיכומים-לטקסט-שעוד-לא-נולד. מעניין מה זה אומר עליי, על איך שאני חושב, ואני בטוח שזה אומר משהו.
תחזיר לי את הלב שלי בחזרה, כוס עמק, סבבה? הייתי מאוהב לפני חודש בערך. אני מאוד קרוב ללהיות מאוהב גם עכשיו. מרגיש כאילו כל פעם שאני שואל את עצמי את השאלה הזו מכונת מזל מסתובבת במהירות משוגעת בראש שלי, עם תמונות של כל הבחורות בעולם, אבל רק לאחת, גג שלוש, יש תמונות בכל שלושת הטורים. אני אזכה רק בפוקס, רק אם אני אשן כל הלילה על צד שמאל בכוונה מוחלטת להזרים יותר דם ללב (שזה חצי דבילי, כי הדם תמיד מגיע ללב) ואתעורר על צד ימין כדי שהראש שלי לא יאטום את המסרים ממנו.
שרוף מהים, המוח שלי אפוי, היומיים הקרובים יהיו קריעה ואחריהם שבועיים של טחינה. איך לנסח את זה בעדינות? מי ייתן וזה יגמר על הצד הטוב ביותר. תנו לי לחזור להיות מאוהב והכל יהיה הרבה יותר טוב. לא בא לי עוד תקופה של רדיפת אקסיות או ניצול הזדמנויות קינקיות. רוצה לעשות את הכל, עד הסוף, כמו שצריך, עם בחורה לבחירתי, ולא לבריחתי.
אךך אני ומשחקי המילים שלי. כנראה שאני באמת צריך ללכת לישון.
לילה טוב, מחר קם מאוהב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
