חצי מושלמת. סיפור בהמשכים.

"אין לי עוד מקום בעולם הזה.

אני עוזבת עכשיו, באמת.

אני אוהבת אותך, אבל אני לא יכולה לחשוב על זה שצחקת עליי..

אתה יכול להעלות חיוך, הצלחת להרוג אותי.

אני לא מאמינה, שדיברתי איתי ככה, שנישקת אותי וליטפת אותי-זה היה נראה אמיתי.

לא שיערתי, שאפילו אתה הרע שברעים, יכול לעשות את זה.

הכל היה אשליה אחת גדולה.

אני משפילה את עצמי במכתב זה,

אבל מה זה משנה? אני גם ככה לא יחייה עוד."

לואיס קרא את המכתב שוב ושוב, ולא הפסיק לבכות.

הוא ישב ליד הקבר של אהובתו מריה וזעק

"רציתי לספר לך אתמול, אני באמת אוהב אותך!... "

===============================

ככה נגמר הסרט. אני שונאת סוף עצוב כזה.

עצמתי את עיניי וניסיתי לתאר אותי ואת גל בסיטואציה הזאת..

זה בחיים לא יקרה. גל יעשה הכל בשבילי, הוא בחיים לא יגרום לי להרגיש רע, חשבתי בזלזול. כאילו שאני איזה מלכה.

כיביתי את הטלוויזיה וחיבקתי את הכרית.

גל התקשר מאז אתמול כבר 4 פעמים. הוא שלח מלא הודעות לאייסי,

לא עניתי לו. נגעלתי ממנו.

הוא בטח יושב עכשיו בבית וחושב לעצמו כמה שהוא גבר וכמה שהוא נהנה.. הוא נהנה בכלל?

אולי הוא יושב עכשיו בבית ומספר את זה לחברים שלו? אולי הוא ...

נכנסתי לאינטרנט, ולמרות שהבטחתי נכנסתי לבלוג שלו.הוא לא עדכן.

הספק כירסם בי כל כך, וכל בטיחוני העצמי ירד, שוב. ריעננתי את הדף הרבה פעמים בתקווה שהוא יעדכן.. במקום זה הוא תקשר.

לקחתי נשימה ארוכה ועניתי.

"סוף סוף את עונה! לאן נעלמת?!" הוא שאל .

"סתם ישנתי ...לא הרגשתי טוב " שיקרתי.

"טוב.. "

"אז?.." שאלתי.

"מה? "

"למה התקשרת? "

"מה אסור להתקשר סתם לחברה שלי? כל דבר צריך להיות עם סיבה?" הוא התעצבן ואני נבהלתי קצת..

"אה...כן ...זתומרת לא, אתה יכול סתם להתקשר.."

"תודה באמת"

-שתיקה-

"טוב בא לך לבוא אליי היום? " הוא שאל.

"אמממ....."  היססתי.

"בבקשה, תגידי שאת הולכת לישון אצל חברה שלך או משהו "

לא היה לי חשק, אבל הוא כל כך התעקש. הסכמתי בלית ברירה.

ארגנתי תיק, ויצאתי.

בדרך עברתי דרך קיוסק וקניתי יחידה. פרלמנט.

הדלקתי אותה וחשבתי לעצמי, כמה זמן לא עישנתי. אני באמת צריכה את זה עכשיו?

לקחתי שאכטה וישבתי על ספסל בפארק שקרוב לביתו של גל.

"תגידי יש לך אש?" שמעתי קול.הרמתי את ראשי וראיתי את הבן אדם הכי יפה שיצא לי לראות.

הוא היה שחום עם עיניים בהירות ושפתיים.. כ"כ יפות.

"אה....אה.... קח " גמגמתי והושטתי לו את הסיגריה.

הוא הדליק את הסיגריה וישב לידי.

"את יודעת שיש לך משהו עצוב בעיניים?" הוא אמר וחייך.

התחלתי לצחוק.

"אז איך קוראים לך? " הוא שאל ולקח שאכטה ארוכה. הוא עצם את עיניו ולא יכולתי שלא לבהות בו.

"אה? " הוא פתח את עיניו.

"מ....מה? " הסמקתי.

"איך קוראים לך?"

"אה... חח שרי " עניתי, "ולך?"

"גיורא "

הבטתי בו מופתעת.

"חח סתם מה את לוקחת רציני.... אליאור "

"טוב אליאור. יש לך עוד אחת? " שאלתי והוא הוציא מהכיס והושיט לי.

"תודה..." הדלקתי אותה מהפילטר וזרקתי אותו.

"אז מה את עושה פה?.."

"אני.....אני... הולכת לחברה עוד מעט. עצרתי לנוח " שיקרתי.

"אה חברה.... , טוב מאמי אני צריך ללכת. יש מצב לפלאפון?" הוא שאל וחייך.

"אה כן.. " אמרתי ונתתי לו.

"ביי..." אמר והלך.

הסתכלתי עליו עד שהוא נעלם, זרקתי את הסיגריה והלכתי לגל.

...........

"מה עישנת?!?!" הוא צעק אחרי שנישק אותי.

"כן מה אתה בלחץ.. "

"אבל אמרת בתפסיקי! " הוא כעס עליי..

"אמרתי..."

"זה מגעיל. אני לא מרשה לך יותר!"

"אני לא שואלת אותך, אבא "אמרתי בציניות ונכנסתי למיטה.

עצמתי את עיניי עד שהרגשתי את ידו של גל מלטפת את גופי.

"מה? "אמרתי.

"כלום... " הוא אמר והביט בי מבופנט, "נהניתי אתמול"

"אני שמחה..."

"את נהנית ?" הוא שאל.

עצמתי את עיני וניסיתי לא להתעצבן. מה זה השאלות האלו?

"כן..." שיקרתי.

"אז בואי אליי... " הוא לחש ואני הרגשתי צמרמורת. לא רציתי.

"אממ .... לא ... " גמגמתי והוא הביט עמוק לתוך עיני.

"למה? " הוא שאל מבואס.

"כי לא בא לי......" עניתי.

הוא קם מהמיטה וישב מול המחשב. הוא היה עצבני.

-אני אוהב אותה-

"אני לא יודע מה לעשות..

אני כ"כ אוהב אותה!! אבל משהו חסר בינינו..

אני מרגיש שאני לא נהנה מהקשר הזה בכלל.

ואז אני שואל את עצמי "אבל אני אוהב אותה !איך לא נהנה? " כנראה שבקשר צריך עוד דברים.

אני חושב עליה עכשיו, מצייר לי תמונה של הפנים המדהימות שלה, את העיניים הקטנות שלה, השפתיים הדקות יחסית והאף הסולד מעט, הכל מתחבר ליצירת אומנות של ה'.

אני אוהב אותה.

אבל זה לא מספיק, ואני חייב לדבר איתה. אני מרגיש שאני לא יכול יותר."

הרגשתי איך הלב שלי נמחץ.

מצד אחד הוא צודק, אבל עדיין כואב לי לראות שהוא סובל אותי.

בשנייה מחקשתי את הבלוג שלו מהמועדפים והבטחתי לעצמי שאני לא יכנס לשם יותר.

בחיים.

ניגבתי את הדמעות והבטתי בחן, היא ישנה ונראתה כ"כ רגועה.

"חן קומי מאמי....כבר שמונה, את צריכה לחזור הביתה" הערתי אותה.

היא פקחה את עיניה והתיישבה. פניה היו כ"כ חסרות הבעה, פנים עצבות-כועסות.

"את תהיי בסדר?" שאלתי אותה.

"כן בטח" ענתה ופנתה לדלת. ליוויתי אותה ואחר כך חזרתי לחדר.

(_) מאמי אני צריך לדבר איתך מחר (_) גל שלח לי הודעה.

הרשתי כ"כ חסרת אונים. רציתי לספר לו שאני יודעת על הבלוג שלו, שאני יודעת שהוא הולך להיפרד ממני. אני חושבת..

נשכבתי על המיטה ועצמתי עיניים.. "אני באמת אוהבת אותו" לחשתי. נרדמתי.

התעוררתי בתשע בבוקר. וואו איזה שינה טובה חשבתי וחייכתי.

הבוקר תמיד עושה לי מצב רוח טוב, תמיד.

שלחתי הודעה לגל, אולי הוא גם ער.

הוא ענה ואמר שהוא בא אליי עכשיו, גם ככה אף אחד לא בבית.

שהוא הגיע ישבתי לידו ושתקתי. היו לי כ"כ הרבה דברים להגיד לו, אבל לא יכולתי.

הוא התחיל לדבר, הוא אמר לי.... שהוא מרגיש שאני לא אוהבת אותו בכלל.

הבטתי לו עמוק בעיניים ושאלתי אותה איך הוא יכול להגיד דבר כזה. נשכתי את שפתיי והשפלתי את מבטי, נו, תגיד כבר שנמאס לך!! תגיד!!

"אני אוהבת אותך, אל תתבלבל "

" את לא מראה את זה... "

"תגיד את זה כבר...." לחשתי, "נמאס לך ממני."

"מה פתאום!" הוא צעק, "אני אוהב אותך הכי שבעולם! .......אבל אני מרגיש שאת נעלמת לי..."

"אני יודעת שאני לא מהבנות שמפגינות כ"כ רגשות, אני יודעת שאני טיפוס מתרחק ואדיש.." התרציתי , "אתה צריך לדעת את זה כבר".

"אני יודע את זה..." הוא לחש " אבל את צריכה להשתנות.....בשביל עצמך. זה לא טוב להית ככה"

"אני יודעת. אני מנסה.... " אמרתי ונישקתי אותו.

"אתה יודע..." המשכתי, "שעד עכשיו התנהגתי אליך כמובן מאליו. אפילו לפעמים הרגשתי שאני באמת.... באמת לא אוהבת אותך . אבל עכשיו שהרגשתי שאני יכולה לאבד אותך, הבנתי שאני לא רוצה לאבד אותך, בחיים"

הוא שתק.

לפתע עברה בי מחשבה נוראה בראש, אולי אם...אם אני יהיה שלו, הוא יחזור לאהוב אותי כמו פעם?

כעסתי על עצמי, איך אני חושבת על דברים כאלה...הרי אני ילדה חזקה.

"אתה אוהב אותי? " שאלתי.

"ברור " הוא ענה.

התחלתי לנשק אותה ולהעביר יד מתחת לחולצתו, הורדתי אותה.

הוא הפסיק אותי ואמר "אני לא רוצה שזה יהיה סתם. זה צריך לבוא ממך ולא בגלל לחץ כלשהו.."

"זה ממני"אמרתי והתמסרתי לו.

...................

שכבתי במיטה והרגשתי מלוכלכת. שנאתי את עצמי.

הבטתי על גל , נגעלתי ממנו.

הלכתי למקלחת ועמדתי תחת הזרם הרבה זמן, לא רציתי לראות את גל שוב.

אחרי 40 דקות יצאתי והתיישבתי על המיטה. גל התעורר וחיבק אותי.

הרגשתי בחילה. "גל אולי הגיע הזמן שתלך.. " אמרתי לו.

"אבל..."

-"לך" קעתי אותו.

הוא התלבש ויצא.

רציתי למות, למה עשיתי את השטות הזאת?! למה?!!

כי אני זונת צומי.... עניתי לעצמי. זונה.