UnFabulous

עשיתי השבוע פוני. לא פוני בובה, פוני צד. ואתמול הייתה חתונה של בן דוד שלי אז גם אמא עשתה לי פן ואני אוהבת את איך שזה יצא. 

רק מקווה שאחרי חפיפה זה ייקרה בסדר עם השיער המתולתל שלי. הוא חלק למעלה יחסית אז לא אמורה להיות לי בעיה להתמודד עם הפוני, אבל מקווה שזה ייראה טוב כמו שזה נראה עם החלק :)

ובנימה אופטימית זו- סיימתי את השיעורים של השבוע הזה בפסיכו!!! יאיייי! רק חבל שראשון בפתח ואיתו גם שעון חורף וגם עוד שיעור גדוש, עמוס בשיעורים ופרקים חדשים בלימוד מילים (מווווותתתתת!@@#!#!). אבל נתמודד. יאללה עוד פחות מחודשיים ואני חופשייה! לא עוד לעבור על מילים בכל שניה פנויה, לא עוד להסתגר יום שלם בבית ולפספס שחייה וכיף וחברות רק בשביל לימודים. לא עוד לחץ של שאלות חשיבה וזמן. לא עוד בחנים, שיעורים, סיכומים, תרגולים ותרגולים ותרגולים. לא עוד עברית מעצבנת שלא שמעתי באף מקום. פשוט שחרוררר!! וגם עוד חתונה של בן דוד על הדרך לחגיגת המאורע ;)

אבל מה אני עושה ביום שאחרי? אין לי מושג.

הרצון הראשון שלי היה להתחיל לעבוד בהייטק, בתקווה שאמצא את עבודה החלומות שלי עד הטיול והלימודים. אחר כך הציקו לי בקשר לעבודות בחו"ל, ואז חשבתי אולי על מועדפת, אולי חקלאות, לא יודעת.

לא מזמן חברה הציעה לי לטוס איתה ועם עוד חברה מהצבא למזרח- וייטנאם, תאילנד, לאוס, קמבודיה, למשו כמו חודשיים מסוף דצמבר עד סוף פברואר.

עכשיו אני גם מאוד רוצה לראות את המזרח ויודעת שמדהים שם, ויש לי את הכסף, אבל החלום כרגע לטיול אחרי צבא זה דרום אמריקה. אח שלי שם כבר יותר מחודש וזה פשוט ניראה לי חלומי! אני חייבת חייבת להיות שם!

מצד שלישי יש לי אפשרות לדחות את הלימודים לאוקטובר 17', ואז אני יכולה גם לטוס למזרח, גם לעבוד איזה שנה, וגם לטוס לדרום אמריקה עם חברה ממש טובה שרק מחכה שאני אטוס איתה (אבל עוד יותר משנה..). ככה גם כנראה יהיה לי כסף לממן שנה ראשונה באוניברסיטה ואולי לא להיות תלויה בהורים בקטע הזה. אבל זה לדחות, וזה לדחות את הלימודים בעוד שנה. השתחררתי באוגוסט ואני מתכננת ללמוד באוקטובר עוד שנה, שנה וחודשיים אמור להספיק לי להכל לא? כאילו לא יהיה לי מספיק כסף אם אני טסה אבל אמא אמרה שהיא מוכנה לעזור לי רק שאני אתחיל. מה גם שאני מתה כבר לעבור לדירה למקום אחר ולצאת מהבית ולימודים זה אחלה תירוץ.

בת דודה שלי התחילה ללמוד 3 שנים אחרי השחרור. היא טיילה מלא, עשתה מועדפת, פסיכומטרי ועוד כל מיני דברים והיא אומרת שזה הייתה התקופה הכי טובה בחיים שלה! היא גם אמרה לי שהיא התחילה ללמוד בידיוק כשזה הרגיש לה מתאים.

אני מקווה שכשאני אתחיל ללמוד אני גם אהיה שלמה עם ההחלטה, וגם עם מה שבחרתי ללמוד כמוה. יכול להיות שאני צריכה שנה ולא 3, ואולי אני אצטרך שנתיים כרגע אני לא יודעת. אני רק יודעת שלא משנה מה יהיה בסוף הדברים יסתדרו. החיים מביאים כל כך הרבה הפתעות והזדמנויות שחייב לקרות לי משבו טוב בתוך כל האי-וודאות של התקופה הזאת.