אני לא חושבת שאי פעם באמת אהבתי מישהו. לא באמת. חוץ ממנו.
ואף אחד לא באמת אהב אותי. הכל היה פוזות, או קשור למראה חיצוני.
אבל עכשיו אני מרגישה שאני צריכה אהבה אמיתית, כמו שיש בסרטים, אהבה כזאת שבאמת המוות לא יפריד בינינו.
מישהו שבאמת יבין אותי, שיוכל לתמוך לא בגלל שהוא צריך, אלא בגלל שהוא רוצה ואוהב.
איך בכלל אפשר לדעת אם זה אהבה אמיתית?
רק פעם אחת זה קרה לי. הרגשתי את זה בעצמות. פשוט אהבתי אותו. אבל את מי שאני באמת רוצה אני לא מקבלת. אני אפילו לא מבינה מה מצאתי בו כל כך. אבל רק ההרגשה של הידיים שלו על שלי גרמה לי לצמרמורות בכל הגוף. כאלה חמות וגדולות ומגנות. מתי אני ישכח ממנו?
אני צריכה מישו שיהיה איתי וישמור עליי ויחבק אותי.
אני לא יודעת אם אני פרפקציוניסטית מדי, אבל פשוט אף אחד ממי שהיה לי לא נתן לי מה שאני צריכה.
ואני מרגישה שאני לא יכולה כבר יותר.
אני חייבת לספר למישהו.
3/>
http://www.youtube.com/watch?v=uK_E7xS7AtQ&feature=related
Switchfoot-Dare You To Move
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
=]silly girl
