כולם נחמדים אלייך, אבל בעצם מסתכלים עלייך ב7 עיניים
מחכים לרגע שתפלי, מחכים שיהיה חור בדבר המושלם הזה
משחקים את עצמם חברים, אבל כשאת בתחתית הם עוזבים אותך
כי את לא מושלמת.
את מנסה, את מתאפרת ומשקיעה בכל בוקר,
מנסה להרשים
שותה עם כולם, מגרה את כולם
כדי להיחשב בחברה
כולם מסתכלים עלייך מלמטה, עד שאת כבר אוהבת את זה
מתמכרת לתחושה
מתחילה להיות כמוהם, כמו מה שהם רוצים שתהיי
ואז את נופלת וכולם מגלים כמה לא מושלמת את
החומות האחרונות שלך נופלות
כולם יודעים עלייך הכל
זה מגעיל אותם, שאת לא מושלמת
ואז רק את מבינה
כמה צביעות
כמה שקרים
ואז רק את מבינה
שאת השקרנית הכי גדולה פה.

עוד מעט 16.
אני שונאת ימי הולדת.
תמיד אתה מצפה ליום הזה כל כך הרבה, ובאותה מידה אתה מתאכזב.
אין לי כבר כוחות:/
שמישהו ייקח אותי מפה.