לפעמים יש תקופות ניפלאות לפעמים לא.

לפעמים נודע לך שהכל כמו שצריך

לפעמים הכל ניהרס במילה אחת.

נימאס לי שמתייחסים אלי כאוויר, כילדה קטנה חסרת משמעות.

נימאס לי שרק אני המפגרת תמיד

שרק אלי מותר לדבר אחרת.

אני לא שונה מאחרים

אני לא מבינה למה אנשים תמיד שופטים לפי מראה ולא לפי אופי

למה אנשים לא מכירים בבנאדם לפני שאומרים שהוא מפגר?

כע, אני מתגעגעת לחיבוקים ולמשהו קטן שאומר שמישהו לפחות איכפת לו ממני.

אני מתגעגעת לימים האלו שהכל היה שמח

שלא הייתה לי תחושה של שעמום , פשוט הורג אותי

שאפחד אפילו לא מנסה לעשות משהו אחר חוץ מלהסתכל אחד על השני

ולהגיד כמה שהוא יפה היום.

בקצרה?

תעשו טובה ותפסיקו להסתכל רק על היופי.

~~~~~~~

לא להתייחס לבלאגן שיש לי בשיער חח

מי במחזור 6 בוילג'?!?!???????