היום, היה לנו סוג של טיול ב" בית יד - לבנים "
דיברנו שם על חיילים שמתו, ושהונצחו שם.
זה כ"כ כאב לי לשמוע את זה, היו אנשים שמתו בטעות - ובאותו יום הולדתם, באת מילחמה.
אחד מהם, היה מייקל לוין.
מייקל היה אמריקאי, הוא תמיד חלם להיות חלק מצבא יישראל
כשהיה בן 17-18 אמר להורים שלו שהוא מתכוון לנסוע לארץ, הוא עוזב את אמריקה
הוא עלה לארץ ועשה הכל בשביל להתקבל לצבא יישראל.
הוא השיג המון חברים, הוא היה גיבור.
הייתה מלחמה, הוא ניסה לעשות הכל בשבילינו, להגן על ארצינו - זה היה חלומו.
באותו יום הוא מת, מת ע"י אנשים אכזריים.
הוא מת בהרגשה שהוא נתן את כל מה שיכל לתת לנו, באושר.
אני לא מפסיקה לחשוב עליו, הוא היה כ"כ גיבור, חבל לי עליו.
- כשאני ישיג תמונה אני ישים -
נאמ..היום יום האהבה,
אז...יום אהבה שמח (:
נאמנאמ...אופיר , דורון , עכבר סאעקסי שלי?
אתם הכי חשובים באמא ! [:
לא יוד'ת מה הייתי עושה בלעדיכם.
אז..זהו, פה סיימתי ת'פוסט
14.2.08 , שעה 13:30.
מחזירה תגובות 3>
עריכהעריכהעריכהעריכה:
כ"כ צריכה ממך חיבוק,
ונשיקה.
אני אוהבת אותך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אופיר 3 \ >