" את סתם אומרת דברים שאת לא מתכוונת לעשות אותם, זה הכל פוזות " היא אמרה לי, כאילו שאין לי רגשות.
" את בקושי הזקת לעצמך, אעלק להתאבד , את סתם אומרת דברים שמפחידים את כולם " הוסיפה
" זה לא נכון, ואני לא רוצה לדבר על זה עכשיו. עזבי אותי " עניתי לה
" בטח, גם קרחת את לא עשית, את אמרת לי שאת תעשי עגיל באף ואת לא עשית, הליקס אמרת ואת לא עשית,
גם להתאבד את אמרת ולא עשית. אז סתם אומרת דברים, זה הכל פוזות. פשוט פוזות " לא עזבה אותי במנוחה.
אני כולי שבורה, אני מזוייפת?
המילים שלה פגעו בי כמו סכינים בלב, היא כ"כ חשובה לי. אחרי כל מה שאני עברתי, ועוברת...איך היא מעיזה?
זה פשוט מגעיל מצידה, באלי להקיא. אני מי שאני, עכשיו אני עוד יותר סגורה בתוך עצמי, כבר נואשת
נמאס לי, נשבר לי, לא רוצה לחיות. למה בכלל נולדתי?
רוצים שאני אסבול, אבל למה? אני לא עשיתי כלום. באמת שלא
אני יודעת שאני לא פוזאיסטית, אבל להתווכח איתה? לא היה לי מספיק אומץ
כרגע אני עוד יותר קבורה בתוך עצמי, אני רוצה לברוח
לא יודעת לאן...פשוט לברוח,
חשבתי שהשנה הזאת תהיה שונה, טובה , יפה , מוצלחת.
בדיוק ההפך, לא כל מה שרוצים קורה. הפסקתי להעריך את החיים כבר מזמן
אני לא חושבת שיש לי בשביל מה להעריך אותם יותר.
" מה שאת כותבת בבלוג זה לא מי שאת באמת " היא אמרה לי,
אפחד לא מכיר אותי באמת. רק בנאדם אחד - שאני מספרת לו הכל
לא אמא, לא אבא, לא המשפחה.
גם לא החברות, זה רק דורון. אפחד לא יודע מי אני
היא לא מפסיקה להגיד שאני פריקית, אימו , מוזרה.
אני זאת אני סבבה?! חלאס עם הסטיגמות המגעילות האלה
אני מי שאני ! לא פריקית, לא אימו. לא כלום, ילדה רגילה \:
אני לא מצליחה להחזיק את עצמי בידיים,
לא מפסיקה לבכות, אפילו בפוסט הזה לא היה לי כח להשקיע.
הבלוג נועד בשביל פריקה, מי שלא נאה לו? שיעוף מפה.
אופיר.. 3 \ >