אחרי כל החרא שאכלתי כבר חודש ומשהוו אולי סוף סוף נפטר ממני
שלשום הייתה לי שיחה עם המזכירה שלנו של הפנימיה ותכלס היא צודקת פעם החיוך שלי זה מה שהיה מדבר הביטחון שלי היה בשמיים אף אחד לא היה מחפש לריב איתי אבל מאז שהכל התחיל ניהיה לי רק רעע התחלתי להדרדר בבצפר כולם רק מחפשים אותי הביטחון שלי בקאנטים ורק רע ליי ואני יודע נכון אני בחיים לא יסלח ליוסי ואני לא צבוע אני תמיד ירגיש חרא אבל אני חייב לשים סוף לזה אני ילך לדבר איתו רק כדי שהם ישתקו ואולי סוףסוף יעזבו אותי בשקט
כמו שאומרים בשעת צרה אתה מגלה מי הם החברים שלך ולמרות הסינונים שעשיתי גיליתי עכשיו אני מקווה שאלו שבחרתי לא יאכזבו אותי שנית
וזהו תודה דרורה על שהכנסת לי את החומר למחשבה והמון המון תודה לך שירליי שהיית שם ברגעים הקשים מזה תודה עזרת המווןן
ונכון תמיד הייתי מנהיג כולם הלכו אחרי אנשים מקשיבים לי והחיוך שלי היה כובש אבל מאז אותה תקופה איבדתי את הביטחון שלי והכלל נפל ואני עם פרצוף תחת ורק רע לי זהוו נגמור עם זהה רק שיהיה לי שקט
בבלוג זה
בכל הבלוגים
