 כינוי:
The Bannana Tree בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2010
זנות
המון זמן לא כתבתי, לא בבלוג ולא כל כך בכלל, אני קצת חוזרת, אבל אין מה לצפות להרבה, אני כאן כדי לפרוק קיטור.
אה כן, זנות
הנתח העסיסי ביותר כרגע הוא ניסיון לחוקק חוק להפללת לקוחות של זונות, והניסיונות למנוע אותו.
הדיון הוא בעיקר על התנגשות בין חופש העיסוק של הזונות, לבין כל מיני רעיונות שטוענים שזנות זה רק רוע, ש"הלקוח" מבצע אונס גרידא, ולא שום דבר אחר, שזנות זה עבדות, שהזונות סובלות מהמון אלימות שלאף אחד אין את הזכות להפעיל עליהן ועוד כל מיני.
אחד הטיעונים הכי קלים של המצדדים בחוק הוא שלילת הבחירה החופשית. ממחקרים עולה שרוב הזונות עברו תקיפה מינית בעבר. קראתי סיפור של בחור אחד שנאנס או פותה בגיל צעיר למין שהוא לא בדיוק רצה והבחור שפגע בו נתן לו כסף אחר כך. מזה הוא התרגל מחשבתית לרעיון של זנות, ובעצם הפוגע התייחס אליו כאל זונה והוא פשוט המשיך בעצמו.
יש מנגנון התנתקות מהגוף שזונות מפעילות. המנגנון הזה אמיתי, נפגעות אונס מדווחות עליו. הרעיון הוא פשוט, כשאת לא יכולה לסבול להיות מודעת למה שקורה לגוף שלך את פשוט מתנתקת. רק שבזנות זה יותר קשה, אז הן פונות לדברים שעוזרים להן, אלכוהול ואחר כך סמים. מאוחר יותר יכול להגיע השלב שבו הן מכורות כל כך שכל שהן חושבות עליו זה איך להשיג את המנה הבאה ואין מוצא ממעגל הקסם הזה.
גם אם לא מגיעים לתחתית של התחתית, זנות זה לא משהו שבחורה שיש לה אפשרות אחרת תבחר, אלא אם היא מאמינה שאין לה אפשרות אחרת. התעללות מינית בגיל צעיר יכולה לגרום לה להאמין בזה אבל גם סתם הזנחה רגשית יכולה לעשות את אותו דבר. יש סיפורים על בחורות שהלכו יחד עם הבחור הלא נכון, זה שידרדר אותן לזנות או סתם לאונס קבוצתי שוב ושוב, רק בגלל שהן לא מוכנות לוותר על האדם היחיד שאוהב אותן. למה? אמא שלהן לא אוהבת אותן? אבא שלהן לא אוהב אותן? כנראה שלא.
צריך ללמד בנות בכל העולם שיש להן כבוד עצמי, שיש להן זכות להרגיש הכי נסיכות שבעולם ושאין שום סיבה שהן יעשו משהו שהן לא רוצות רק כי יעשו להן פרצוף. צריך שלא תהיה שום ילדה שתעדיף שהדברים יהיו "בהסכמה" כדי שזה לא יהפוך ל"אונס אלים". צריך שגברים יפחדו מתביעות שווא יותר משבנות יפחדו להתלוננן באמת. צריך שבנים בכל גיל שאונסים, שהולכים לזונה, שמזלזלים בזכות של הבת ללכת בביטחון מלא בסמטא חשוכה, ילמדו לפחד קצת. זה לא כל כך נורא, אני חייה עם זה מצויין ואני באמת פוחדת רק קצת.
יש את הטענה המשעשעת של "אם לא יהיו זונות, מספר מקרי האונס יוקפץ".
זה כמו "אם יהיה מצעד גאווה, יבואו דוסים עם רובה וירססו את הברנוער". זו לא סיבה.
זה כמו "אם נשים יצאו מהבית, מספר מקרי האונס יוקפץ". רוב מקרי האונס נעשים על ידי אנשים המוכרים לנאנס/ת ושוב, זו לא סיבה.
הבעיה שלי עם הטיעון הזה הוא שמבחינתי, ללכת לזונה זה גם כן אונס. מה עשינו בזה?
מה שעשינו בזה זה להפריד בין נשים "אמיתיות" שלפגוע בהן ולאנוס אותן זה דבר שרוצים למנוע (אף על פי שלא עושים מספיק בנושא) לבין נשים אחרות שצריך להלחם על זכותן לוותר על הזכות להגיד "לא" לגבר שבא אליהן בשביל כסף. זה קצת סותר את הרעיון שהעוסקות בזנות
יש את הטיעון הכלכלי, אבל אנחנו לא רוצים לאשר בחוק לאנשים לקצוץ את אבריהם תמורת תשלום ולא ניתן לאשר בחוק לאנשים לשים את עצמם במקום הנורא הזה גם כן. תחשבו על האישה שתבוא ללשכת חיפוש עבודה ויציעו לה עבודה כזונה או שישללו ממנה את הקצבה. אבסורדי? קרה.
יש את הטיעון שלי, שהמבחן הכי פשוט לכל אדם שטוען בעד הזנות הוא לענות על שאלה פשוטה: היית מתחתן עם זונה לשעבר? ובהווה? היית רוצה שהבת שלך תהפוך לזונה? היית רוצה שאחותך תהפוך לזונה? והאמא שלך? ואתה?
אני לא רוצה.
| |
החודש הקודם (3/2010) |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
