החיים זה דבר כל כך מסובך.

ככל שאתה גדל ומתבגר, אתה מבין כמה חרא החיים יכולים להיות.

באמת שאני לא מבינה למה דבר טוב אחד לא יכול להסתיים כמו שצריך.

ולמרות שהוא יצא הכי מניאק ושקרן בעולם, והוא סתם משפיל אותי, זה יהיה כואב לי לסיים את זה, למרות שלו זה אפילו לא ישנה. אבל מן הסתם זה הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות, בשביל עצמי.

והיא בכלל לא מדברת איתי. וזה כל כך כואב לי. אפילו לא מסתכלת עלי.

אני מקווה שיום אחד היא תסלח לי, למרות שזה ממש לא פייר מצידה, כי גם היא לא יצאה הכי בסדר בעולם. אבל אין מה לעשות. היא יותר מדיי חשובה לי.

אני מרגישה שהכל מתערבב אצלי. אין לי שמץ מה אני מרגישה. זה מתסכל כל כך.

אבל צריך להנות ולזרום בחיים האלה.

מה שיבוא יבוא, וכלום לא יעזור. והכאב יחלוף, רק צריך לתת לו לעבור.

החיים מפתיעים אותי כל פעם מחדש.

מה הלאה? אין לי מושג.

לא יודעת מה לעשות עם עצמי.

הכל כל כך מסובך. ואני מתחרפנת.

בתכלס צריך ללמוד לשרוד לבד, בלי להצטרך אף אחד. אבל זה קשה. כי אני כן צריכה.

רוצה שוב תקופה טובה.