היי.
זו שוב אני.
פשוט תאי ^^
רק שהפעם קצת יותר בוגרת,
ויותר מעודנת.
בשבעת החודשים + שלא כתבתי פה,
עברתי הרבה.
ועדיין.
עוברת, כל הזמן.
אני מתקדמת, מתבגרת,
מבינה ומפנימה.
וטוב לי עם זה ככה,
ככה אני גדלה.
נכון שקשה לי,
וקשה לא מעט.
ונכון שלפעמים נאחס,
אבל ממשיכים ואומרים לא נורא.
גדלתי על אופטימיות,
לא על דיכאון.
לא מוכנה לשקוע,
לא יורדת לאבדון.
יש לי התלבטות,
והיא ישנה, היא קיימת.
אם לפתוח בלוג חדש 'ונקי',
או להמשיך את זה.
סביר להניח שפוסט פרידה [ספק רשמי],
יהיה בקרוב,
עם קישור לחדש,
או למה שיבוא.
-
אני ילדה גדולה,
כמעט כל יכולה.
חושבת, רוצה,
ובעזרת תושיה, משיגה.
סומכת על עצמי,
ולאט לאט לומדת גם לסמוך על אחרים.
ולא, זה לא שלא קשה.
ולא, לא שאני לא מודאגת.
אני מוצפת מחשבות,
מוצפת רעיונות,
מוצפת בתכתובות,
מוצפת מעל הראש.
ממיינת, מסננת,
אחד אחד עוברת,
כל רעיון בפני עצמו,
מה שבעד,
ומה שנגדו.
אני חושבת שאעצור בשלב זה,
ואקטע את עצמי באופן לא רגיל.
אני עוד אחזור.
כרגיל 
פשוט תאי ^^
facebook - Thai Ben Avinoam