קסם שימושי

הבטחתי עידכונים מהתערוכה, אבל עד שנגיע לשם, הנה קצת סיפורים מהדרך.

טסנו לסן פרנסיסקו ביום ראשון בלילה, דרך ניו יורק. לפני הפרידה הנרגשת בשדה התעופה דאגנו לתמונות מתאימות (באדיבות הנסיכה הצלמת):

למרות השמועות הלא משהו על חברת דלתא, הטיסה היתה בסדר גמור והצוות חביב באופן מיוחד. גם כל המינהלות בניו יורק לא היו איומות מדי, למרות שאני חייבת לציים שעם המידה שבה מחממים את שדה התעופה אין בכלל פלא שחצי האנושות חולה, זו ממש חממת בקטריות.

לאור האיום בטיסת פנים ללא אוכל יצאנו לצוד לנו סנדוויצ'ים מצויינים בבלדוצ'י ואז המשכנו בדרכנו לסן פרנסיסקו. זו היתה טיסה משובחת במיוחד. המושבים יותר מרווחים למרות שהמטוס קטן יותר, הכיסא שבינינו נשאר פנוי, המסך האישי איפשר להעביר את מרבית הטיסה בצפייה בסדרות שטרם הגיעו לארץ ולמרות האים של "אין אוכל בטיסה" הדיילים עברו פעמיים לחלק שתייה וחטיפים. אני בעד דלתא!

הגענו למלון בסן פרנסיסקו ואחרי ששטפנו מעצמנו את תלאות הדרך יצאנו לבקר את האטרקציה המרכזית של העיר (לפחות עבורנו) - אריות הים. מזג האוויר החורפי גרם לזה שרק האריות שבמשמרת המתינו לנו, יחד עם סיוע קל של השחפים:

בביקור הקודם שלנו, לפני שנתיים (בתחילת פברואר) הרפסודות היו מאוכלסות במאות אריות ים.

הראות, לעומת זאת, היתה הפעם משופרת בהרבה, כך שיכולנו לצלם תמונה טובה של אלקטרז:

והנה גם אמא שלי, חורפית להפליא:

מאחר שקפאנו, החלטנו להפסיק להיות תיירות וחזרנו למסעדה האיטלקית המצויינת שהיכרנו לפני שנתיים. פלטה מצויינת של פרי ים, אינספור כוסות של מים קרים (זה שאסור להעלות למטוס בקבוק מים בהחלט עלה לנו בהתייבשות) והיתה לנו מלא ההצדקה להתמוטט למיטה בשבע בערב (מה שהגיוני בעליל בהתחשב שבארץ השעה היתה חמש בבוקר והגוף שלנו עדיין לא התאפס).

לילה טוב סן פרנסיסקו.

התעוררנו לבוקר סוער במיוחד, והטלוויזיה סיפרה לנו על הכבישים המוצפים, התאונות ופקקי התנועה. איזו הקדמה מצויינת לטיול הנינוח שתיכננו לנו, בדרכים הנופיות בואכה לוס אנג'לס... 

על היום הסוער והמעניין שעברנו - בפוסט הבא.

תמשיכו לשמור על המבצר!

אנחנו הולכות לחפש ארוחת בוקר.