כשהשתחררתי מהאישפוז התחנה הראשונה שלנו היתה בגמ"ח השאלת הציוד האזורי להצטיידות בהליכון, כדי שאוכל להתנייד בבית, ובכסא גלגלים, כדי שיוכלו לנייד אותי בחוץ. ומאז, חודשיים וחצי בערך, כמעט כל יציאה מהבית מעוררת תהיות לגבי ההבנה של אנשים את המושג "נגישות".
לכבוד החתונה המלכותית החלטתי לפנק את עצמי בלק ג'ל (כי לק רגיל לא מחזיק אצלי אפילו יום...) קיבלתי המלצה על מישהי מכרמיאל והתקשרתי שבועיים מראש לקבוע. מאחר ומדובר בעסק ביתי, הקפדתי לשאול אם אפשר להגיע אליה עם כסא גלגלים. התשובה היתה שכן, אם גם יש ארבע מדרגות בכניסה לבית. או קי, עם ארבע מדרגות אני מסוגלת להתמודד בהנחה שיש לצדי גבר חסון שתומך בי ומכיוון שהחתן סונג'ר להיות הנהג שלי למהלך היום , זו לא נראתה לי בעיה... כשהגענו הסתבר שאל הבית מוביל שביל מזוגזג שאינו מאפשר מעבר עם כסא גלגלים ושאכן יש ארבע מדרגות, אבל אלו מדרגות בגובה 30 ס"מ....
את בעיית הלק פתרנו בנסיעה לקניון חיפה (שיעור ראשון שלומדים - קניונים זה מקום נגיש, אם גם לא נטול בעיות...) ובטיפול מניקור עם לק מושלם אצל הבנות החמודות ב chic it
ואני למדתי שכשאני שואלת אם מקום נגיש אני צריכה לפרק את השאלה לחלקים ברורים.
פעמיים התארחתי בתקופה הזו בתל אביב, בדירות שממוקמות בבניינים ישנים (ברחוב ארלוזורוב וברחוב טשרניחובסקי, אז כן, יש מעלית, אבל היא קטנה ואי אפשר להכניס אליה כסא גלגלים במצבו הפתוח ואז הנכה נאלצת לעמוד. לפחות באחת משתי המעליות היה מעקה...
אז כיסינו אנשים פרטיים שאולי לא מבינים מה המשמעות כששואלים אותם על נגישות ובתים ישנים.
אבל מה בנוגע למחשבה קצת יותר מעמיקה בבנייה חדשה?
אני מאוד אוהבת את מתחם שרונה מרקט ומנצלת כל תירוץ לסיבוב שם. כמובן שהם מבנה ציבורי שעומד בתקנים ודואג לשירותי נכים. רק ששירותי הנכים ממוקמים בתוך שירותי הנשים ובתוך שירותי הגברים ועוד בתוך התא הכי אחרון.
המשמעות היא שיש לנו שתי אפשרויות
- האיש שלי מכניס אותי לתא שבתוך שירותי הנשים ומאחר שהוא צריך לשמוע אם אקרא לו והמוזיקה בעוצמות מרשימות, הוא חייב להמתין בפנים ולקבל נזיפות מנשים שמסבירות לו שהוא התבלבל...
- או שהוא מוודא שאין גברים שמשתמשים במשתנות ומכניס אותי לשירותי הגברים....
הפיתרון הוא פשוט וקיים בהרבה מקומות - שירותי נכים יוניסקס שהכניסה אליהם נפרדת לחלוטין....
ועוד משהו קטן שמעצבן אותי בכל פעם שאני מגיעה לבי"ח רמב"ם. מאחר שבכניסה יש דלת מסתובבת, יש שם דלת נוספת שעליה כתוב שהיא מיועדת לנכים ולאמהות עם עגלות תינוק. אבל זו לא דלת אוטומטית. זו דלת שצריך לפתוח ולהחזיק... זו לא הנגשה!
יצא פוסט קטנוני משהו, אבל כל הדברים האלו, לצד התסכול של לקום בוקר אחד נכה, מחרפנים אותי ואני חושבת שחייבים להציף אתם לתודעה של מי שלא מבין מה המשמעות של להחנות באופן קבוע את העגלה של הבל בוי ככה שהיא חוסמת את הכניסה לשירותי הנכים (במלון בוטיק שלא מזמן שופץ ונגיש לגמרי לטענתו , אבל ידיות האחיזה בשירותי הנכים ממש לא מוברגות כמו שצריך לקיר. וממש משמשות משענת קנה רצוץ...)
יש לכם מחשבות על נגישות? תוספות?
אני ב [email protected]
וכשאני לא מתוסכלת - אני מתארגנת לקראת מכירת החיסול של הסטודיו. זה לא סוף של כלום. זה downsizing וויתור על שטח שכור שלא משרת אותי. הזדמנות להפוך את המלאי הישן להון זמין שיאפשר לי להמשיך לצוף ולקיים את "קסם שימושי" ואותנו בתקופת ההחלמה. המכירה תתקיים בחולון בים שישי 27.11. בין אם אתם רוצים לבוא לעזור או לקנות - תשריינו את התאריך...