קסם שימושי

מאז שהנסיכה התחילה ללמוד בבית הספר, הבקרים שלנו מתחילים הרבה יותר מוקדם. בשנה שעברה היא בדרך כלל הגיעה לגן ברגע האחרון, אבל עכשיו היא צריכה לעלות על ההסעה כבר ב-7:35, ומכיוון שהיא צריכה זמן להתעורר בנחת, הבוקר מתחיל כבר בשש וחצי. מכיוון שכך, גם אני מנסה לנצל ביתר אפקטיביות את השעות של הבוקר.

היום המשמעות של זה היתה שכבר בשמונה וחצי בבוקר הייתי בדואר בסכנין, לשלוח חבילות, ואז בשיא הספונטניות נסעתי לכרמיאל לקנות משהו. מה לעשות שזה שאני מתחילה את הבוקר מוקדם יותר לא שינה את הרגלי פתיחת החנויות בכרמיאל??? אז מצאתי המון חנויות סגורות. שתיתי כוס קפה בהמתנה לזה שייפתחו, קניתי שני ספרים בחנות הספרים שכן נפתחה וויתרתי על יתר הדברים שרציתי, כי החנות עדיין היתה סגורה בתשע וחצי...

ואז, בדרך ליובלים, נתקעתי מאחורי רכב למד שהנהגת המתלמדת בתוכו לא הצליחה להחליט מה היא רוצה לעשות ופיספסה את הרמזור. אני מסרבת להתעצבן מדברים כאלו, אז במקום זה הסתכלתי מסביב ואז ראיתי...

זקנה רוכבת על חמור. אנחנו מדברים על הכביש הראשי בכרמיאל. חמור. עם שקים משני הצדדים, וזקנה עם כפיה ומקל קטן. נכון שזה נשמע כמו התחלה של איזה סיפור אגדה?

אז חייכתי לעצמי, והצטערתי ששכחתי לשים את המצלמה בתיק, והזכרתי לעצמי שאם לא הייתי ספונטנית, או שהחנות היתה נפתחת מוקדם, או שהתלמידת נהיגה היתה יותר מיומנת - הייתי מפסידה את החיוך הזה. אז איזה מזל שלא!

יום טוב גם לכולכם!

________________________________

משהו קטן וטוב #29

שרוני קראה בפוסט הקודם שאני אוהבת את "שיר אהבה אינדיאני" וארגנה לי אותו בתור רינגטון. עכשיו אני רק צריכה שיגיע איזה גאון טכני, i.e. אחד הילדים, ויסדר לי אותו בטלפון... תודה יקירתי!