אחרי שעות רבות של נסיעה (אני קצת מגזימה, אבל הייתי רעבה, אז הזמן התארך לי...) הגענו לתל אביב. חנינו ממש קרוב לנמל והופתענו מהמחיר הסביר (25 ש"ח ליום שלם). הופתענו גם מכמה האזור השתנה (והשתפר) מהפעם האחרונה שהיינו בו.
אני כמובן לא מפסידה הזדמנויות לצילום...
ואז הגענו ליעד, האנגר 12, שאמור להיות פיסה קטנה של חו"ל קרוב לבית:
המאמן קצת התלונן על זה שאין שום דוכן של clam chowder בסביבה, אבל מה שמצאנו בפנים בהחלט פיצה על העניין. שוטטנו, הרחנו, שטפנו עיניים, טעמנו (וגם נגסנו בכל פה), צילמנו, התפעלנו ובסוף גם עשינו פיקניק נחמד על ספסל מחוץ למבנה (לא סיימו שם עדיין הכל, ואני בהחלט מקווה שכיסאות ושולחנות נמצאים בתוכנית שלהם).
אז מה דגמנו? אני אנסה ללכת לפי סדר הדוכנים...
המאמן והבוגר דגמו מבחר גבינות מדוכן הגבינות שיתר בני המשפחה בכלל לא מסוגלים להתקרב אליו.
מקלופס - אוכל ביתי - בחרתי לי כבד קצוץ, סלט אבוקדו ומלפפון חמוץ משובח ביותר.
כוס יין אדום וטעים התחלקה בינינו, כדי שלא נהיה שמחים מדי...
בדוכן הנקניקים רק שטפנו את העיניים (ויש במה לשטוף)
ובדוכן של השרי הרינג אספנו לנו סנדוויץ משובח ביותר, עם דג שטיפלו בו באהבה גדולה
בדוכן הפירות היפיפה טעמתי מנגו, אבל אני לא אוהבת פירות מתוקים, ובדוכן הירקות טעמנו תירס מתוק וטעים ביותר
חלק מאיתנו אכלו סנדוויץ' פסטרמה מרשים ביותר בדֶלי, וכולנו טעמנו מחמשת סוגי הלחמים שנקנו בדוכן הלחמים.
ומיץ תפוחים ולימונדה סגרו עניין עבורנו.
לא דגמנו (וללא ספק נצטרך לחזור) מהטחינה, והפסטות והנקניקים ובטח היו עוד דברים שפיספסתי...
היה כיף. וגם יפה בעיניים:
עשיתי גם ניסיון אחד בחשיפת יתר, שיצא משעשע:
יצאנו מהשוק כשגברי המשפחה החליטו שהם רוצים בירה ושהמבחר שהשוק מספק לא מספק אותם, אז שוטטנו לנו לכיוון "שלוותה" ונחנו לנו שם ב...שלווה.
מאחר שהיה קצת אחרי ארבע, החלטתי לנסות גם צילומים עם אור אחורי. יש מקום לשיפור...
ואם המצלמה כבר שלופה, אז צילמתי גם את החתולים האופטימיים שהמתינו לשלל הדייג:
וגם את החתול האמיץ שהחליט לבדוק בעצמו מה עלה בחכה:
סיימנו את יום הנמל שלנו בהאנגר 22, שבו מתקיימים עכשיו אירועי "חשיפה קצרה" 90 ימים של אירועי צילום. לצערנו, הספונטניות לא כל כך עבדה בשבילנו, אז רק שוטטנו בתערוכת הפורטרטים, המטרידה משהו, ובחנות הספרים המקסימה שהוקמה שם לרגל האירוע. אם אתם מהמרכז, וצילום מעניין אתכם, בהחלט שווה שתבדקו את האירועים שמתקיימים שם.
עד שיצאנו משם כבר עטפו אותנו דמדומי שקיעה, וזה מה שהמאמן צילם:
ואז, מאחר שהנסיכה אמרה שאי אפשר לסיים יום כזה כיפי כל כך מהר, נסענו לשחק באולינג.
אבל זה כבר סיפור ליום אחר...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
