קסם שימושי

* זמן שקט בבית, עם כל הילדים.

* ספר מצויין ("טעות אנוש", שולמית לפיד)

* וירוס בטן אכזרי, שהגיע מלווה בחום, ושאני מסרבת בתוקף להכיר בקיומו.

וגם הרבה מחשבות עברו לי בראש, בעיקר בעקבות הפיד שלי בפייסבוק בימים שקדמו לראש השנה.

המון תפוחים.

המון צילומים של ילדים וצילומים משפחתיים.

המון גלויות ברכה שהגיעו עם ההצעה להכין בעצמי ברכת שנה טובה מקורית, וחלקן אפילו עם הכיתוב "הכנס טקסט כאן...".

ולרגע חשבתי שאני לא בסדר שלא הכנתי גם אני ברכה שכזו, בתפוצה לכל 1511 חברי הפייסבוק שלי.

SORRY, אבל קשה לי עם הברכות ההמוניות האלו.

גם עם אלו שמגיעות ב SMS, ולשמחתי השנה לא היו הרבה כאלו.

ובכל זאת, איך אברך אתכם בשנה טובה?

בחרתי לעשות את זה איך שמתאים לי באמת, עם צרור המלצות על דברים קטנים וטובים, כאלו שמשמחים אותי ואני מקווה שישמחו גם אתכם.

כי כזו שנה אני מקווה שתהיה לכולנו - שנה של דברים קטנים וטובים.

אז הנה.

בשבת ניצלנו את הרגע האחרון לפני שהשנה נגמרת ונסענו לביקור בנמל יפו.

תיכננו על הבירה של ה BEER MARKET וחוץ מלשתות במקום יצאנו גם עם שישיות של בירה ועם חיוך גדול:

חיוך נוסף שחשוב לא לדלג עליו כשכבר מגיעים לשוק הנמל ביפו הוא זה של רוני, יבואנית שינזי קאטו, שמטפחת גם היא חנות קטנה ומטריפה:

בקומה השנייה של האנגר 1 ראינו תערוכה נפלאה בשם "קו רוחב" של האמן פיליפ בולקיה. לפי מה שמצאתי באינטרנט היא אמורה היתה להיסגר באותו יום שבת ואני לא יודעת אם זה אכן נכון. שווה לבדוק. אלו עבודות מיוחדות שמבוססות על צילומים שלו, על חיתוכים בסכין חיתוך ועל שימוש בחלודה.

ברגע של חיוך האיש שלי השתלב בתערוכה בעצמו:

וההמלצה הרביעית שלי בנמל יפו הפתיעה גם אותי. כששוטטנו בחיפוש אחרי מקום לשבת בו ולנשנש עוד משהו (ולידיעת פרנסי הנמל - העובדה שבכל המסעדות מאפשרים לעשן בכל השולחנות בחוץ היא גם לא חוקית  בעליל וגם מקוממת ומגרשת לקוחות!) גילינו את "החצר הנשית בנמל" שהיא אאוטלט מעצבים ייחודי ראשון מסוגו, המשלב בין מכירת עודפים של בגדי מעצבים במחירים השווים לכל נפש, לבין עשייה חברתית. אפשר להיכנס לאתר שלהם אם רוצים להבין יותר, אבל מה שהיה חשוב מבחינתי הוא שהקנייה שלי היא גם תרומה וככה לשמלה המקסימה הזו היה גם ערך מוסף:

ומה עם קצת יצירה?

אז הנה שלוש המלצות לכל היוצרות והיוצרים בינינו...

* פוגי נעים המקסימה והמוכשרת מקיימת אצלה בסטודיו סדנת בובות באוקטובר. אני נהניתי הרבה יותר ממה שציפיתי בסדנת צביעת הבובות בהנחייתה וממליצה בחום על החוויה.

* מאז שאני מתעסקת במיקסד מדיה אני מרגישה צורך להתקמץ על החומרים היותר מיוחדים שלי, אלו שהזמנתי לי מחו"ל בכל מיני הזדמנויות, בגלל שהם לא זמינים לי כמו חומרים אחרים. בגלל זה עקבתי בהתלהבות אחרי ההכנות של ענת, Mrs. G, לקראת פתיחת החנות שלה, וממש לא התאכזבתי. קודם כל השם המופלא - איקס מיקס

וחוץ מזה המבחר המשגע. אני אוהבת גם את כל הקישורים לסרטי הוידאו שמדגימים את השימוש בחומרים השונים. איזה כיף שיש יותר ויותר מיקסד מדיה בארץ!

* כשענבל עשתה את מסיבת ההשראה הראשונה שלה לא יצא לי להגיע ובגלל זה אני ממש שמחה שהגיע הזמן למסיבת ההשראה השנייה! גם מסיבה וגם השראה, מה עוד אפשר לבקש.

זהו.

צרור ההמלצות שלי.

יכול להיות שעם אורך כזה עכשיו אתם כבר מצטערים שלא הסתפקתי בתמונה משפחתית וברכה בפייסבוק...

אז עוד משהו קטן וטוב - כי תמיד יש כאלו...

_______________________________

הבנים שלי ניצלו את פיקניק ראש השנה כדי ללמד את הנסיכה "מנצ'קין":

איזה כיף שעדיין הם נהנים כל כך ביחד.

מאחלת לכם שנה מלאה משפחה

משחקים

יחד

ודברים קטנים וטובים.

לימור

יום של אושר.

שבוע טוב שיהיה לכם

לימור

אחרי שעות רבות של נסיעה (אני קצת מגזימה, אבל הייתי רעבה, אז הזמן התארך לי...) הגענו לתל אביב. חנינו ממש קרוב לנמל והופתענו מהמחיר הסביר (25 ש"ח ליום שלם). הופתענו גם מכמה האזור השתנה (והשתפר) מהפעם האחרונה שהיינו בו.

אני כמובן לא מפסידה הזדמנויות לצילום...

ואז הגענו ליעד, האנגר 12, שאמור להיות פיסה קטנה של חו"ל קרוב לבית:

המאמן קצת התלונן על זה שאין שום דוכן של clam chowder בסביבה, אבל מה שמצאנו בפנים בהחלט פיצה על העניין. שוטטנו, הרחנו, שטפנו עיניים, טעמנו (וגם נגסנו בכל פה), צילמנו, התפעלנו ובסוף גם עשינו פיקניק נחמד על ספסל מחוץ למבנה (לא סיימו שם עדיין הכל, ואני בהחלט מקווה שכיסאות ושולחנות נמצאים בתוכנית שלהם).

אז מה דגמנו? אני אנסה ללכת לפי סדר הדוכנים...

המאמן והבוגר דגמו מבחר גבינות מדוכן הגבינות שיתר בני המשפחה בכלל לא מסוגלים להתקרב אליו.

מקלופס - אוכל ביתי - בחרתי לי כבד קצוץ, סלט אבוקדו ומלפפון חמוץ משובח ביותר.

כוס יין אדום וטעים התחלקה בינינו, כדי שלא נהיה שמחים מדי...

בדוכן הנקניקים רק שטפנו את העיניים (ויש במה לשטוף)

ובדוכן של השרי הרינג אספנו לנו סנדוויץ משובח ביותר, עם דג שטיפלו בו באהבה גדולה

בדוכן הפירות היפיפה טעמתי מנגו, אבל אני לא אוהבת פירות מתוקים, ובדוכן הירקות טעמנו תירס מתוק וטעים ביותר

חלק מאיתנו אכלו סנדוויץ' פסטרמה מרשים ביותר בדֶלי, וכולנו טעמנו מחמשת סוגי הלחמים שנקנו בדוכן הלחמים.

ומיץ תפוחים ולימונדה סגרו עניין עבורנו.

לא דגמנו (וללא ספק נצטרך לחזור) מהטחינה, והפסטות והנקניקים ובטח היו עוד דברים שפיספסתי...

היה כיף. וגם יפה בעיניים:

עשיתי גם ניסיון אחד בחשיפת יתר, שיצא משעשע:

יצאנו מהשוק כשגברי המשפחה החליטו שהם רוצים בירה ושהמבחר שהשוק מספק לא מספק אותם, אז שוטטנו לנו לכיוון "שלוותה" ונחנו לנו שם ב...שלווה.

מאחר שהיה קצת אחרי ארבע, החלטתי לנסות גם צילומים עם אור אחורי. יש מקום לשיפור...

ואם המצלמה כבר שלופה, אז צילמתי גם את החתולים האופטימיים שהמתינו לשלל הדייג:

וגם את החתול האמיץ שהחליט לבדוק בעצמו מה עלה בחכה:

סיימנו את יום הנמל שלנו בהאנגר 22, שבו מתקיימים עכשיו אירועי "חשיפה קצרה" 90 ימים של אירועי צילום. לצערנו, הספונטניות לא כל כך עבדה בשבילנו, אז רק שוטטנו בתערוכת הפורטרטים, המטרידה משהו, ובחנות הספרים המקסימה שהוקמה שם לרגל האירוע. אם אתם מהמרכז, וצילום מעניין אתכם, בהחלט שווה שתבדקו את האירועים שמתקיימים שם.

עד שיצאנו משם כבר עטפו אותנו דמדומי שקיעה, וזה מה שהמאמן צילם:

ואז, מאחר שהנסיכה אמרה שאי אפשר לסיים יום כזה כיפי כל כך מהר, נסענו לשחק באולינג.

אבל זה כבר סיפור ליום אחר...