My Interpretation

כי הכל לא בסדר!

כל צעד התקדמות שלי, מלווה בשני צעדי התקדמות מצד אחרים.

למה כולם מצליחים לדאוג לעצמם?

וכולכם יודעים בדיוק מה אתם רוצים ואיך תשיגו את זה!

למה אני היחידה שנשארה מאחור..?

למה אני זאת שצריכה להיות האאוטסיידרית? הלא קשורה?

איך היא הצליחה ואני לא..?!

אני מקווה שהיא נשארה כמו שהיא ושעוד שבוע אני אגלה עד כמה טעיתי!

ולמה התקרבות אלייכם נחשבת "הצלחה" בעייני!?

כלום לא מסתדר.

פשוט

כלום.

לא מסוגלת להשתחרר, לא מסוגלת לצחוק באמת, מכל הלב.

לא מסוגלת להיות אני.

מה חוסם אותי ככה?

למה זה לא נפסק?!

ולמה אני פאקינג מתפלאת מזה?!

כל החיים שלי אני מנסה לרצות אחרים, אז למה אני מתפלאת שאני לא מוצאת את עצמי ?

שאני לא דואגת לעצמי?!

שאני מזלזלת בעצמי?!

שאני לא נותנת לעצמי?!

ככה.

ככה אני רוצה להרגיש.