זה קטע די מצחיק..

שבדיוק שהכל ניראה במקום

בדיוק שאני מיתחברת לעצמי שוב

בדיוק אני נושמת שוב כמו שצריך

אני ניקשרת שוב ספסוף לאנשים שאני באמת אוהבת

אני בקשר יותר טוב עם ההורים ומנסה שלא לשקר יותר

אני כותבת שוב

אני מנגנת ושרה שוב

אני מציירת שוב

עוד מעט סילבסטר

אוד מעט יומולדת

עוד מעט מסיבה

ואתה יושב לי על הווריד

או יותר נכון על הלב

למה?

למה אתה צריך תמיד כלכך לעשות לי רע.

המילים שלך חודרות לי כמו סכין ללב.

והזיכרונות שלי לאט לאט נמוגים כי אני לא יכולה להיזכר במשהו הזה, במשהו שעשה לי כלכך טוב והיום עושה לי כלכך רע.

סעאמק...