The Beach House

מאז שחזרתי מניו יורק דבקה בי הערכה מחודשת לז'אנר הדיסקו.
אולי זה מוזר, אבל זה מה שקורה כשהמחזמר הראשון שרואים בברודווי אי פעם הוא "פריסילה מלכת המדבר" (האגדי, אלא מה!)...
ואח"כ כמובן חוזרים לקנות את הדיסק ומאזינים לו בלופים פשוט כי אי אפשר להפסיק.
ובאותה דרך, לארסנל שירי "פריסילה" הצטרפו לאחרונה כמה קלאסיקות נוספות (שמוכרות בוודאי בעיקר לבני הדור הקודם, אבל כזה אני!).

לא יודע למה,
לא יודע איך זה קרה,
לא יודע מתי זה הספיק לקרות,
אבל במהלך הערב חסר הייחוד הזה
ישבתי מול המסך עם חיוך אחד גדול
וצחקתי עם עצמי כמו שלא צחקתי עם עצמי הרבה זמן.

אז מכל זה
יוצא שאני יושב לבד בחדר, באמצע הלילה, מצחקק,
מאזין לשירים האלו בלופים, ומפזז לי בכיסא בלי יכולת להפסיק