יום הזיכרון ליצחק רבין .

ובמילים אחרות . יום הזיכרון  לשלום ולדמוקרטיה .

זה כ"כ מעצבן , כ"כ מציק . שבגלל דעה של כמה אנשים ,  השלום נרצח.

תחשבו לרגע, ואם אלו לא היו התוצאות של אותה עצרת ב-4 לנובמבר.

תחשבו שזאת הייתה סתם עצרת למען השלום , שהייתה מסתייימת בטוב .

ואחרי ההעצרת לשלום , היה מגיע גם השלום .

ובזכות השלום , 

משפחות לא היו נהרסות .

חיים של חיילים לא היו נהרסים .

ובחדשות היו מודיעים לנו על מלחמות בארצות רחוקות .

אז תחשבו  .דעה של בן אדם אחד שינתה את זה .

שינתה את החיים ואת התקווה של מדינה שלמה .

יצחק רבין , הוא לא היה סתם איש . וזה לא עוד רצח .

יגאל עמיר , רצח את התקווה , את החירות , את נעורים , והכי חשוב . את הדמוקרטיה .

ברביעי לנובמבר מדינת ישראל השתנתה לגמרי .

מהרביעי לנובמבר המדינה שלנו כבר לא אותה מדינה .

והרצח הזה ,  הוא משפיע על כל ההעתיד שלנו  .

אני אומנם הייתי רק בת כמה חודשים כשהדבר הזה קרה ,

אבל . . הרצח הזה השפיע עליי,  על העתיד גם שלי .

על העתיד של אנשים שגדולים ממני ב-20 שנה וגם כאלו שקטנים ממני בשנתיים .

הרצח השפיע על העתיד של כולנו .

אז נכון , די רשמתי פה מגילה .

אבל אני חושבת  , שבתקופה שלנו , לא כולם באמת מבינים את המשמעות של הרצח .

אז חשוב שיבינו .

בנימה אופטימית ,  אני מקווה שיגאל עמיר ירקב בכלא עד סוף חיו .

שדברים כאלו לא ישובו , ושאפילו לא יהיה קרוב לכזה מקרה אף פעם .

ויהיה טוב  ,

מתישהוא השלום עוד יגיע . ונקווה שבקרוב .