| 4/2009
Don't Worry, Be Happy
From the Movie "Cocktails"
Performed by Bobby
McFerrin
Here is a little song I wrote
You might want to sing it
note for note
Don't worry be happy
In every life we have some trouble
When you worry you make it double
Don't worry, be happy......
Ain't got no place to lay your head
Somebody came and took your bed
Don't worry, be happy
The land lord say your rent is late
He may
have to litigate
Don't worry, be happy
Lood at me I am happy
Don't
worry, be happy
Here I give you my phone number
When you worry call me
I make you happy
Don't worry, be happy
Ain't got no cash, ain't got
no style
Ain't got not girl to make you smile
But don't worry be happy
Cause when you worry
Your face will frown
And that will bring
everybody down
So don't worry, be happy (now).....
There is this
little song I wrote
I hope you learn it note for note
Like good little
children
Don't worry, be happy
Listen to what I say
In your life
expect some trouble
But when you worry
You make it double
Don't
worry, be happy......
Don't worry don't do it, be happy
Put a smile on
your face
Don't bring everybody down like this
Don't worry, it will soon
past
Whatever it is
Don't worry, be happy
אני ממשיכה באופטימיות שלי למרות הכל! אני כל כך אוהבת את החיים שלי ואת החברים שלי
ואת המשפחה שלי ואת כל מה שמצטרף לחיים במהלכם(: גם שיש קשיים אני פשוט, אוהבת אותם חברים שלי: אני רוצה להגיד לכם תודה, באמת תודה על כל רגע מאושר שאתם נותנים לי ועל כל רגע קשה שאתם נותנים לי כי זה מחזק! אני אוהבת אותכם ורוצה לבלות איתכם בחלק מאוד גדול בחיים שלי(:
| |
חשכה->לאהבה->שנאה-> האור שבקצה המנהרה
הלילה,הוא,הוא אומר את הכל.
השממה ורוח הקרירה,זה מה שעושה את הייחודיות.
בלילה,זה הזמן לפרוק,לחשוב,לבכות,ואולי גם לשמוח.
אבל הלילה?
מסמל המון עבורי,
הלילה הוא כמו מעבד נתונים,שכאשר אתה קם בבוקר
כל הנתונים מאתמול כבר מעובדים שם.
בלילה,ניסים יכולים לקרות,
ובכלל בכל שעות היום.
אבל בלילה משהו קורה לאנשים.
זה קורה בסביבה שלי ושלך..
אני לא חושבת שאלו האנשים עצמם,
זה הלילה יש בו משהו מכשף..
אני בטוחה בזה..
המון דברים קרו לי בלילות האחרונים.
אני מרגישה יחס לא הוגן כלפיו,אני מרגישה..שזה לא אותו דבר כמו לפני שבוע,
אני יודעת למשל שאנחנו צריכים להיות ביחד,ובלילה בשעה מסוימת אני מתחילה לחשוב על זה,
כמה אנחנו זקוקים אחד לשני,כמה שאנחנו זה פשוט ביחד.
אני יודעת שכאשר נהייה ביחד,הידידות תגמר,
וזה חבל לי כי אתה אחלה של בנאדם לדבר איתו ולהיות איתו..
מרגישה עם זה חרא,איך שאני תמיד הורסת ידידויות ככה בלהתאהב.
סתם מרגעים מאושרים שככה מתחיל להיווצר רגש,ועוד רג,ועוד רגש ובסופו של דבר אולי הרגש מביא אהבה,
אבל אחרי זה הרגש מביא שנאה..
אולי זה שקט לחודש חודשיים שלושה ארבעה וכו' וכו' אבל..בסוף הכל מתנפץ בפנים.
אני יודעת שאנחנו צריכים להיות ביחד,ואני יודעת שהוא באמת אוהב אותי..
אבל אני כבר יודעת..לא לקחת קשה,לקחת הכל באיזי,להרגע,וזה לא כל כך משפיע עליי ..לא יודעת כזו אני..
אחרי שאני והחבר הקודם שלי נפרדנו..זה לא ממש הפריע לי, בתכל'ס..ממש לא הפריע לי.
המשכתי בחיים שלי ..
נפרדנו ב28.2.09 וזה היה יום קשה,אבל לא כמו בסרטים בכיתי ובכיתי ובכיתי..
ישר התחלתי לצחוק ולקחת הכל בקלות..
כי ככה זה בחיים צריך לצחוק ולהינות,ולנצל כל רגע.
וככה אני מרגישה שאני חייה צוחקת נהנית ,ומנצלת כל רגע..
בהתחלה..
זה תמיד קשה לחזור למציאות אחרי פרידה\ משבר,אבל תמיד מוצאים ת'דרך חזרה ולא משנה מה יהייה.
תמיד צריך לחפש את האור הזה בקצה המנהרה שקורץ לך מרחוק ואומר כיביכול.."הנה אני ההוכחה שהלכ אפשרי ומכל מצב אפשר לצאת" זה האור שאני רוצה להעניק לחברות שלי,ולעצמי,אני אישית יודעת שאני מבינה אותו אך לפעמים שוכחת אבל...שהם ידעו אותו,
כי אני יודעת שעובר עליכן משהו קשה,ושאתן לא ממש בקטע של לספר..אבל לפחות תחשבו חיובי,ויהייה חיובי..
מה שמזכיר לי שהחלטתי שעם יהייה לי חשק לעשות קעקוע בחיים שלי זה הייה משפט חוכמה או "תן חיוך הכל לטובה"..
אני מאמינה באופטימיות ...זה מוטו לחיים חייך אל החיים והם יחייכו אלייך בחזרה..חבל לי שיש אנשים שלא מאמינים בזה
אבל יש כל מיני סוגים של אנשים בעולם...לא כולם דומים,כל אחד שונה מהשני..
ב3-4.4.09 היינו בקייסריה,אנחנו ואקדמיה שלנו למחול נדין בומר..
הייתה לנו תחרות של יוצרים צעירים,הקבוצה שלי בחרה לעשות יצירה על צביעות ..
להראות את שני הפרצופים,אחד המחייך והיפה והשני המגעיל ומי שאתה באמת.
הלך לנו לא רע,עלינו לגמר שיתרחש ב26.4 במרכז למחול סוזן דלל כולם מוזמנים..
היה בכלל כנס נורא מיוחד..
היה עשור לכנס,אז עשו לנו בדיוק את אותו הכנס של לפני 10 שנים..
עשינו כל הרמות כל הקבוצות את החימומים שלנו:) עם מתופף והיה ממש כיף,
עשינו 9 חימומים אני מתה..אני רגילה לעשות 5 פתאום הביאו לנו טאנלייאה,ומתיחות(מסתבר שנדין באמת עשתה לזה חימום שפעם נבחנו עליו),ותרגילי בטן(שזה קבוע אבל לפעמים עושים..XD) ותרגיל הנפות!? מאיפה היא הקריצה אותו?!
קיצר היה ממש כיף:)
ועשינו תרגיל מהפינה של פואטה..ואני הצלחתי לעשות 5 ברצף אני ודניאל וקסלר ונדין עושה לנו..."טוב..טוןב..טוב..טוב" וכולה מאושרת בפנים..
בכלל אני חושבת שהכנס הזה היה גאווה
עשינו שתי קימבינציות אחת מתוך יצירה כמו שלנו שזכו במקום הראשון בשם "געגועים" והשנייה מתוך יצירה של כוריאוגרף מחו"ל שעשה לנו...
אחרי השיעורים הייתה לנו סדנא בים..השיטה של נדין אז יש לה גם איפוביזציה שבנויה מחמשת האלמנטים של הים ויברציות,רוטציות,גלים,אופק,זריקות..כל תנועה בנויה מהקשבה לתחושה שלך ואיך אתה מבטא את זה..
זה דבר שבעיני נורא חשוב בבניית רקדן..שיהייה מודע לגוף שלו ומה שהוא עושה,וכך הרקדן ידע להעביר את המסר שלו בכל ריקוד אפשרי..
בסדנא בים בהתחלה שיחקנו עם החול והתחברנו אליו,אחרי זה התחלקנו לזוגות ועשינו תעלה היה צריך הליות חיבור בין יד אחת שלך לבין יד אחת של בן הזוג ולהביע מה שקורה במגע בין הידיים עם הרגליים,זה קשה אבל שאתה בהקשבה הכל מעולה(:
אחרי זה אני ורוני בראון(מי שהייתה איתי) התחלנו מלחמת חול על דניאל וקסלר וליאור מימון שלא רצו להתלכלךXD היה נורא מצחיק..
בסוף הסדנא,צעקנו את הצעקה הכי גדולה שלנו אל המים ואז היינו צריכים לרוץ ולקופץ למים(סוג של השתחררות) אז אני כמובן עשיתי את זה באמת כי אני חולת ים! ואז חזרתי קפואה לחדר כמובן לא התקלחתי ישר רק ייבשתי את הבגדים על המזן ששפעל על חום ואז יצאנו לקומזיץ,שם כל צוות המורים עשו לנו אימפרוביזציה על אש וזה היה מצחיק כל כך מצחיק יאו !!! אחד המצחיקים!
ונדין דיברה וכולם דיברו ואכלנו מרשמלו צלוי והכל! ובאמת שהיה כיף..
שחזרנו לחדר רציתי להתקלח אחרי היום הארוך ומעבר לכל אני הייתי במחזור אז בכללל..
הורדתי את הבגדים שמתי לי בטלפון סליפ-נוט הפעלתי מים חמים ו...הום אני רואה על הוילוןש לה מקלחת..נדל ארסי.אני כמובן בקיבוצניקיות שלי לא צעקתי ולא שומדבר ..ישר עצמתי עיניים וביררתי שאני לא מדמיינת..כאשר גיליתי שאני לא מדמיינת יצאת מהמקלחת שרק הספקתי לשטוף בקצת מים את הגוף..
יצאתי ואני לא נלחצת אני במגבת ואני עושה לבנות שהיו איתי בחדר ובואותו רגע כל הקבוצה הייתה שם ועוד אחת מקבוצה אחרת ואני אתן לא מבינות מה קרה לי והן רגע שנייה ואניי כזה אתן לא מבינות מה קרה לי והן שנייה אנחנו מדברות ואז צעקתי יש במקלחת נדל ענננננננק והן ישר אמאאאא'לה וזה..
הייתי בערך 30 דקות עם מגבת קפואה מקור שבאותו זמן כל האקדמיה נכנסה לשם לראות מה קרה ואני..עם מגבת..היה כבר איזה חצות ..הלכנו לחדר של יו ונדין(המנהלים של האקדמיה) ואני צועקת ואומרת לזיו יש לנו נדל וזה..הוא בא והרג אותו ולא יכולתי להתקלח יאללה אמרתי בקטנה אני בכנס מחול נתקלח שנחזור הבייתה..
ואז הלכנו ל"מסיבה" כן הלכתי עם בוקסר וגופיה השתחררתי ורקדתי והיה צחוקים..
היום של התחרות!!!!
קמנו בבוקר התחלנו להתארגן היה הדאנס הלך סבבה,אבל כולם היו בשוק,כמובן הייתי חייבת להתקלח השיער שלי היה איייייייכסה!
עלינו לסוזן דלל וראינו את הסופשנה של 2006-2007 שהייתי בשנה הראשונה שם..
בסי-1 וזה היה מבייש לראות אותי בבלט שנה ראשונה לעומת עכשיו..
קיצר היה ענקי!
[כן דיי חפרתי אני לא יודעת עם זה יעניין מישהו,אבל מי שקורא שיגיב למה עבדתי קשה..והקטע של האקדמיה לא אמור באמת לעניין אתכם סתם כתבתי כדי לשתף..]
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
