הכל משתפר מרגע לרגע,
פתאום כשאני מעבירה את הסרט של היום שעבר בראשי עולה בי חיוך ועוד חיוך...ועוד.
עכשיו אחרי שהלכתי,רצתי,נפלתי,נשברתי ונשבעתי להמשיך הלאה אני מגיעה לנקודה שפתאום הכל יכול להיראות מושלם.
פתאום הכל מסתדר, אחרי החורף המעיק הזה...כשרק הופיעו כמה קרני שמש והרגשה של חום שעטפה אותי ברוגע באו יחד כאילו
לבשר לי את תחילת הפרק היותר שמח בחיי בשנה הזו.

אני מוצאת את עצמי מודה לה' יותר ויותר על החברים שהעניק לי במתנה,
אנשים שרק במילה יכולים להעלות אלפי חיוכים על פניי,וזה לא רק כי אני שמחה גם מהדברים הכי הכי קטנים בחיים.
כי כפי שהדברים הכי קטנים יכולים הכי לגררום לי אושר,כך גם לעיתים (אמנם רחוקות) גם הדברים הכי קטנים יכולים לפגוע בי.
ותודה לה',שאני הרבה יותר מחייכת בחיים מאשר...בוכה בכרית.

תודה לחיים,על הדברים הכי נפלאים שהעניקו לי.