מה שיפה בתיסלם זה שפעם הם היו להקת רוקנרול צעירה ומגניבה עם קהל צעיר ומגניב ועכשיו הם עדיין אותה הלהקה, עם אותה שירים והקהל- הזדקן איתם. היום הייתה הופעה שלהם במשגב, כל מי שהיה לו אוטו הגיע. משפחות שלמות עם ילדים קטנים, הורים, נוער לפני צבא אחרי צבא. כל המועצה ממש. ומי שנהנה הכי הרבה היו ההורים. ההורים התפרעו ממש- רקדו והרימו את הנשים שלהם על הכתפיים. הנוער שהגיע גם נהנה, אבל פחות- פשוט לא הכרנו את כל המילים לשירים. יש את המוכרים כמו "שאת בוכה את לא יפה" ו"רדיו חזק" אבל רוב השירים היו זרים לנו.

אבל היה כיף, אין ספק. כמו פגישת מחזור ספונטנית.

אני לא זוכרת סופ"ש כזה מהנה כבר הרבה מאד זמן. לקחתי חופש יום חמישי ככה שהספקתי הרבה סידורים שחיכו כבר הרבה זמן לשעת הכושר. הספקתי לנסוע לבקר אותו. בילינו טוב. אכלנו סושי וישבנו בבית של ידידה שלו עם הכלבה המטורפת שלה. אתמול נפגשנו הבנות לחגוג יומולדת של אחת מאיתנו. הכנו פויקה. פויקה זאת המצאה נהדרת- סיר ענק בבישול איטי שמכניסים לשם הכל וזה יוצא נהדר.

מה לא שמנו שם? בטטה, תפוחי אדמה, אורז, בקבוק בירה, פפריקה חריפה, צ'ילי,טריאקי, קולה, כדורי בצק עם "הפתעות" בתוכן (החבאתי בכל כדור משהו אחר, בטטה, ממרח זיתים, זית שלם..).

היה ממש טעים, החיסרון בפויקה שלוקח שנים להכין את זה ואחרי שני ביסים אתה מפוצץ. הכלבה המגעילה שלה בסוף אכלה את הכל.

שבוע קסום שיהיה לכולם