אני אוכל סרטים ויש לי חלומות רעים

ואני מתפוצץ כי אין לי זמן לכתוב יותר

להוציא את כל החרא אל הדף במילים

רוצה לחזור למציאות, אני רוצה להתעורר

אתם הרבה, אני אחד, אני הולך לישון לבד

ושום כתיבה לא תעזור, אולי רק אם אכתוב בס"ד

האווירה רכה כמו בד אבל רוצה כבר להוציא

אני חושב עכשיו עלייך וזה כל כך לא אחראי

הסיפורים כמו עלי שלכת והשירים כמו מים

כי אין זמן והכל מבפנים צועק 'תוציא אותי בינתיים'

אין לי זין לכל זה ויש לי פאק שאני רואה

שמתגבר ומתפתח ואומר שהוא תמיד יהיה

אז תגיד לי מה יהיה אני רואה שהחיים

משתנים בקצב אחיד לחיובים ולשליליים

ומתוך החרא עולה חיוך קטן – אני מאושר

כי בחיים לא היה מתוק – אם לא היה גם מר

~הולדר