"סיגריה?" שאל ג'יימס והוציא חפיסה.

"בטח",אמר טום ולקח סיגריה מידו,"אין על לעשן בחורף".

כשהאקדח בידו של ג'יימס,טום לא הפסיק לחשוב על הסיפור שלהם,לרגע עצרו מחשבותיו והוא רק עישן בלי שום מחשבה במוחו חוץ מאחת.חשב על זה שמוות הוא מוות,אחריו כבר שום דבר לא משנה,אך נחמד שקצת לפני המוות יש לו את ההזדמנות לעשן סיגריה באוויר הקר. 

"מי אשם בכל הסיפור הזה, טום?" שאל ג'יימס כשנראה נינוח בצורה מטרידה.טום לא ענה כי לא ידע מה לענות "הרי כולם הפסידו פה, אתה יודע.שלושה אנשים.אבל אם אתה שואל אותי,אתה הפסדת הכי פחות."המשיך ג'יימס את נאומו בזמן שטום מעשן עם מוח ריק.ג'יימס המשיך לדבר,כאילו שהתכוון לדבר לעצמו."הסיפור הזה עומד להיגמר.הכל עומד להיפתר.אני יודע כמה אהבת את אן.ובכן מישהו צריך לארח לה חברה,והשני יחיה בצער כל חייו."

טום ידע שעומד למות ולכן עישן עד הפילטר,לסיים את חייו כמו שצריך."הסיפור הזה נגמר." 

עוד בתקופת הקיץ שלפני טום היה באחד מחופי יוון.הוא היה ביוון כי החליט שהחיים שלו דפוקים מכל כך הרבה בחינות ולכן נסע למקום אחר עם אנשים אחרים.הוא לא ידע בדיוק מה יעשה שם אז בינתיים נשם בבגד ים מול הגלים,שתה בירה וחשב מחשבות.

היה אז אחרי הצהרים כשראה את אן.אין יצור אנושי על הכדור הזה שיגיד שהיא נראית רע.אין גם כמע שיגידו שהיא יצור מדהים.זה כנראה בגלל שהמראה שלה פשוט היה שונה. התספורת המוזרה,השמלה הקצרה שלה הפנים והעיניים שלה.היא נראתה כמו חצי אדם חצי יצור שלא נראה לעולם.עד כמה שזה נשמע לא מחמיא,היו אנשים מעטים שנדהמו ממנה.טום היה אחד מהם.היא התיישבה לידו כאילו קראה את מחשבותיו.טום הבחין בטבעת נישואים על האצבע שלה.היא קלטה את מבטו."לא מושך גברים הטבעת,הא?" אמרה אן בקולה שגם הוא היה מוזר."מושך כן.אבל קשה להשגה",השיב טום ושניהם צחקו. 

כמה שנים לפני כן יצאו אן וחבר שלה,ג'יימס,לפיקניק באיזוק די מרוחק.הם חגגו שנתיים של קשר וג'יימס היה מאושר.הוא אהב את אן אהבה עצומה.כל הקשר שלהם התחיל מאז שנולדו.ההורים שלהם היו חברים טובים ושכנים כך שהכירו כל חייהם.אחרי שנים רבות של ידידות ג'יימס נישק את אן.אן זרמה כי פשוט לא הבינה לאן זה יתקדם.היא ציפתה שזו תהיה עוד חוויה שיעברו בתור חברים הכי טובים,אך מתברר שג'יימס באמת אהב את הבחורה.באופן די דומה,ג'יימס הציע לה נישואים באותו יום בפיקניק.והיא אמרה כן.היא אפילו לא ממש ידעה למה.אולי כי חשבה שעדיף להקים משפחה עם ידיד ותיק ואחראי שמכירה כל חייה מאשר אדם אחר שאולי לא תמצא לעולם.אולי סתם לא היה לה נעים.הם התחברו והתנשקו ועשו אהבה.לפחות ג'יימס חשב שעשו אהבה,אן כבר לא הייתה בטוחה שזה העניין פה.

עבר הזמן ואן הבינה שהיא אוהבת את טום אהבה גדולה וכך גם הרגיש כלפיה.

היא אמרה שלא יכולה לשבור את הלב של בעלה ושהיא רוצה שהקשר שלהם יישמר בסוד.היא אפילו הציעה לו למצוא גם אישה,וכך לכל אחד יהיו חיי משפחה וחיי אהבה בגלל שאהב אותה כל כך הוא לא יכל לוותר על הקשר ביניהם,גם אם זה סוד,אך אמר לה שלא יימצא אף אישה חוץ ממנה בכל חייו.כך זה נמשך.אן באה אליו מדי פעם לפעמים לדייט,לפעמים לטיול,לפעמים רק לסקס.זה לא שינה הרבה כי שניהם באמת אהבו.

אולי דווקא בגלל שאן הייתה כה מיוחדת טום לא חשב על אף אחת אחרת. לא משנה כמה כוסית הייתה או כמה ניתנת להשגה. אף אחת לא הייתה כמו אן. חצי אדם חצי מלאך.

הזמן חלף והגיע כבר החורף,וככל שעבר הזמן,כך עברה אן להיות של טום ולהתנתק מג'יימס.בסופו של דבר ד'יימס החל לחשוד.

אחרי שבליל החורף ההוא הוא עקב אחריה,הוא גילה את הקשר שלה עם טום.

דלת ביתו הייתה פתוחה כאשר ג'יימס פרץ אליו ונתן לו מכות.אן ברחה בבכי וג'יימס רץ אחורה כשצועק לטום ש"הסיפור שלנו עוד לא נגמר."ביום למחרת הודיעו בחדשות שאישה צעירה נמצאה ברחוב צדדי על שלולית דם שלה עם סכין בגרון.בלוויה היו ג'יימס וטום.

החליפו מבטי שנאה ובכו מכל הלב על כך שהיצור שאהבו יותר מכל,שאהבו כמו שלא חשב שיכולים לאהוב,נזרק עם ארון לתוך האדמה.גוף חסר חיים,חסר מחשבה ואהבה.

האדמה כיסתה את הבור ואיתו את התקווה של שני הבנים שהותירה אחריהם.בוכים כי אין פתרון. בוכים כי אין שום דבר אחר לעשות .

אחרי הלוויה,בערב באותו היום טום יצא מהבית לכיוון ג'יימס,הוא רצה לדבר,להצטער.הוא לא ידע באמת מה רצה,אולי לגלות את הצד השני של אן.הוא הגיע לביתו.ג'יימס פתח את הדלת כשאקדח בידו והורה לטום ללכת לחצר."סיגריה?" שאל ג'יימס והוציא חפיסה."בטח",אמר טום ולקח סיגריה מידו,"אין על לעשן בחורף".טום לא הפסיק לחשוב על הסיפור שלהם."מי אשם בכל הסיפור הזה, טום?" שאל ג'יימס "הרי כולם הפסידו פה, אתה יודע.שלושה אנשים.אבל אם אתה שואל אותי,אתה הפסדת הכי פחות."ג'יימס המשיך לדבר כאילו דיבר לעצמו."הסיפור הזה עומד להיגמר.הכל עומד להיפתר.אני יודע כמה אהבת את אן.ובכן מישהו צריך לארח לה חברה,והשני יחיה בצער כל חייו." טום כבר הגיע כמעט לסוף הסיגריה כשראה את ג'יימס מכוון את האקדח לראש שלו עצמו."חייך יהיו ריקים בלי אן. שנינו יודעים שאין דומה לה ובכן גם כי לא תמצא נחמה."טום זרק את הסיגריה לריצפה והתחיל לבכות."חבל שזרקת את הסיגריה"אמר טום"נחמד שקצת לפני המוות יש לך הזדמנות לעשן סיגריה באוויר הקר." ג'יימס טען את האקדח ובמעט כוחות שנותרו לו מלמל:"הסיפור הזה נגמר."

~הולדר.

כשהיה קטן אמו הכינה לו בובה

הוא אהב אותה וידע , היא רק שלו

אולי לא הייתה מפס ייצור, אולי הייתה זולה

אך מיוחדת היא , הכינה רק בשבילו

והוא ישן איתה בלילה ובילה איתה ביום

והוא סיפר את הסודות הכי גדולים

אולי היא לא הייתה על סוללות, אלא אהבה וחיים

"מה מיוחד בה?" , לא הבינו החברים

כשהיה צעיר טיפה פחות , פגש ילדה יפה

היא הייתה מיוחדת , הייתה שונה

לא היו לה ציצים עצומים, לא לכולם נתנה

"מה שווה בה?", שאלו החברים

והוא ישן איתה בלילה וביום בילתה איתו

והוא סיפר את הסודות הכי גדולים

אהב אותה , היא מיוחדת , והיא רק שלו

כך עברו להם כמה שנים

היא חשבה שלהתמסד זו לא מילה גסה

עשתה את מה שהאחרות עושות

הוא אמר שמתגעגע לעצמה השנה

אולי , חשבה , הגיע הזמן להשתנות

אחרי כמה שנים החזה גדל נמתחו לה הפנים

הייתה כמו מפס ייצור , לא כמו בובה

"מה הבעיה בה?" , לא הבינו החברים

הבובה שלו מזמן נקרעה.

~הולדר

אני רוצה לכתוב הרבה מילים

שלעולם לא תעלם המוזה או החרוזים

שיגיעו עוד הרבה זמנים יפים

להעביר את הזמן עם אחיות ועם אחים

אני רוצה אולי קצת כסף, להסתדר

לגוון במשהו אחד ומשהו אחר

בבוקר לקום לנוף, לתוך עולם יפה

להתרגש בכל פעם שאנשק אותך בפה

אני רוצה להעלם בלילה לחלומות טובים

כי אומרים שמדי פעם חלומות מתגשמים

וכשהמצב רוח נופל פתאום על הרצפה

אקח לי הפסקה ,  אתנקה עם אוויר לנשימה

אני רוצה לא לפחוד לעולם

בחיים לא לנסות להיות הכי מושלם

רוצה כלכך את הדברים אלה

בסך הכל חיים טיפה יותר טובים מאלה

~הולדר

כבר מזמן זה רגיל שיש משהו חסר

אני פה והמוטיבציה במקום אחר

מבטים להמשך, לגרד קצת שלווה

אין שום דבר בדרך אל המטרה

מישהו יושב במקום רחוק מכאן

לוגם עוד שלוק, שמש מוסתרת בענן

פה יש הרבה, אין שום דבר מעבר לאופק

בכל דבר יש הרבה חשבה וטיפה של עומק

כוס הקפה נגמרה, הוא שם, אני כאן

הוא מחכה לחשבון, אני מחכה לסימן

הרבה אומרים שמלנכוליות היא חוויה

אבל הוא כבר ישן, חולם על ארץ יפה

מי שאין לו אין שום טעם בלחשוב על מה שלא

מי שיש לו מחפש תיעוב שלא קורה בגללו

מי שעושה, מוחו ריק ממחשבות על הסיבה

ומי שלא רק מנסה למצוא סיבה להפיכה

זה מובן שכבר מזמן זה רגיל שיש משהו חסר

מה שלא עכשיו עוד יקרה, כנראה שקצת מתאחר

~הולדר.