איזה מזל שיש את הבטן -

והראש שלי בכלל מעופף לו במקומות אחרים. אני לא לגמרי כאן. מין מחשבות על שינויים, על שירים, על דברים שאני רוצה לכתוב ולא כתבתי, על דברים שכתבתי ולא רציתי לכתוב.

ולמחוק, ולכתוב בחזרה. ולדעת שעוד שבוע וחצי אני רחוק מכאן, האוסטרליה הרחוקה, לחמישה שבועות. ולדעת שאני אתגעגע. ולדעת שיהיה לי קשה. ובעיקר, לדעת שיש כ"כ הרבה דברים שרציתי להספיק - ולא הספקתי. ועכשיו, עד שאני אחזור, זה כבר נראה כ"כ רחוק..

ואין אהבה, ואין חיים, ואין אהבה.

[זה היה, בעצם, סוג של מבזק על מה הולך לי בראש עכשיו. אולי חוץ מהחלק שחושב "כוסאמו, יש לי מלא  שעורים במדעים ולשון"]

בכל מקרה, לאחרונה אני מפתחת "רומן" עם עדי מדנס. הוא אמן, בן דוד שלי הכיר לי אותו. אני לא מכירה יותר מידי שירים גם עם לחן, אבל מכירה מספיק כדי לדעת שהוא מתאים לי. מכירה גם במילים, בעיקר במילים. ולא מזמן, נתקלתי בשיר. והרגשתי מין צורך עז להביא אותו לפניכם, אז הרי לכם:

כשלדוגמנית יפול התחת

ביצוע: עדי מדנס
מילים ולחן: עדי מדנס