הימים האחרונים עברו עליי באורח מוזר. הייתי מלאה אומץ באופן מפתיע, המון ביטחון עצמי ואהבה לעצמי ולסביבה. יחד עם זאת, גם הייתי מעט תוקפנית ועצבנית על דברים שטותיים במקצת. אני יודעת שזה נשמע נורא אידיוטי עכשיו אבל אני אפרט.

לפני יומיים חשבתי על הבלוג הזה וכמה טוב שיש לי אותו.. וחשבתי שהגיע הזמן לעדכן. עד אתמול, הייתי כותבת לכם על ארבעת הגברים שנמצאים כרגע בחיי. היום כבר יש חמישה, עם אחד מפתיע במיוחד... אני אפרט..

כמובן, ישנו וולאד. בחיי, הוא כל-כך חמוד, אבל העניינים איתו מתקדמים כל כך לאט שזה כבר מרגיז אני חייבת לעשות איזה שהוא צעד בקרוב אם לא אני אאבד את התיזמון.. ויש את הנסיך.. שמו בישראל לא יצויין בבלוג, כאן הוא ייקרא הנסיך. תחושת בטן קלה אומרת לי שבקרוב מאוד הנסיך יתגלה כשוטה הכפר או במקרה הטוב ליצן החצר.. הסיפור הלך ככה. הגיע עובד חדש למקום, התחיל עם פלירטוטים, צחקוקים, אחרי העבודה עליתי אליו הביתה, ישבנו דיברנו, לבחור יש כבוד! ישבתי על המיטה והוא ישב על כיסא לידי;

'אוף אני עייפה'

'אז תשני פה'

'חחחחחחחחחח טובבבב..'

'חח אל תדאגי מאמי אני אישן בסלון'

'פשש..'

'יש לי כבוד מה חשבת.. אם לא היה לי כבוד כבר מזמן הייתי מנסה משהו'

החזקתי ממנו, האמת, עדיין מחזיקה ממנו יש לו חיוך שיכול להמס כל לב, ועיניים שיכולות לחדור כל מגן או מעטה של קרירות.. אבל יש עוד אחת, סיון נקרא לה לצורך העניין, נדלקה עליו קשות, ניסתה לנשק אותו, הוא עצר אותה ואמר לה שהוא לא רציני ושהם רק ידידים.. כנראה כדי לכסות על הפדיחה שהיא עשתה לעצמה היא אמרה שהוא התקשר אליה ואמר שהוא רוצה איתה קשר רציני אבל היא לא רוצה כי היא לא רוצה לפגוע בי, כי היא "שמעה שמועה" שאני דלוקה עליו ופותחת עליהם עיניים ועושה על שניהם פרצופים, מה שממש לא נכון כי אני הכי לא שקופה שיש בעניין הזה.. וואו איזו פיסקה לא מנוסחת טוב.

בכל מקרה, אני לא יודעת מי משקר אבל היום הוא עובד וכדאי שאני אבהיר לו כמה נקודות חשובות, שאם עוד פעם אחת אני אשמע שהוא אומר לה ש'נראה לו שאני דלוקה עליו ולא נעים לו כי הוא לא בחור רציני והוא לא רוצה שאני אפגע' אז ממש חבל עליו, אני לא יודעת אם היא אומרת את האמת, תחושת בטן קלה אומרת לי שלא, אבל בכל אופן אף אחד לא יוציא אותי מטומטמת.

אז ישנו כמובן את אור, שאני עסוקה במחשבות עליו.. אבל מצד שני אני חושבת שזה רק מקנאה כי הוא המשיך הלאה ויש לו עוד המון בנות בתור.. נו, שיהיה.

ויש את ריבן.. כן, זה השם של ההוא ממועדון ווינקס אני מודעת לעניין, בכל אופן, זה חייל רוסי שהתחיל איתי לפני חצי שנה וכשהוא שמע שנפרדתי מחבר שלי הוא התחיל שוב עם אסאמאסים, טלפונים, פלירטוטים וכל החרא הנילווה וזה כבר מתחיל לעצבן כי הוא מתקשר אליי ארבע פעמים ביום, והוא לא ממש מבין את הרמז כשאני מסננת אותו, בנאדם, למה אתה מתקשר אליי ב-11 בבוקר?!

עד כאן היו ארבעה.. את החמישי שמרתי לסוף.

זוכרים את עידו?.. טוב. יום ראשון, סיימתי לעבוד מוקדם אז התקשרתי לידיד שלי ובדקתי אם הוא בעיר ובמזל הוא היה עם ידידה שלו, הצטרפתי אליהם, ישבנו בלה גופרה, היה נחמד וטעים ואז ידידה שלו הציעה שנלך לראות את עידו ועוד חבר שלו שישבו בים בר.. לא התנגדתי, למה שיהיה לי אכפת? בכל אופן, נפגשנו איתם והיה נחמד צחקתי איתו, ודיברנו חופשי, כאילו שום שנה וחצי לא עברה.. החלטנו ללכת כולנו לחוף לראות את המטח מטאורים.. באיזה שהוא שלב נוצר מצב שכולם ישבו ורק אני ועידו עמדנו;

'אם כבר את עומדת, בואי רגע מיסטי אני רוצה לדבר איתך'

'ממ טוב.. תן לי רק לקחת את הפלאפון'

'שמעי, אני לא יודע למה אנחנו לא מדברים'

'אני יודעת...'

'ממ למה?'

'אחרי שרבתי איתה, אתה פשוט הפסקת לדבר איתי'

'אוי עכשיו אני מרגיש ממש שמוק'

'אתה צריך להרגיש ככה..'

'טוב אני באמת מצטער אם פגעתי בך..'

'זה בסדר, הכל עבר..'

'אני שמח..'

המשכנו ללכת, הסתובבנו המון, דיברנו המון, והכי חשוב ומוזר מצד שני היינו כנים אחד עם השני.. באיזה שהוא שלב התיישבנו על איזה סלע בחוף שישבנו עליו גם פעם אחת כשעוד היינו ביחד.. הוא דיבר ודיבר ולא יכולתי להקשיב, כי הייתי עסוקה בשפתיים שלו.. לא יכולתי להתאפק ופשוט נישקתי אותו.. הוא עצר אותי;

'מיסטי.. זה מוזר.'

'למה?'

'כי את האהבה הראשונה שלי ואולי היחידה ואני עדיין מרגיש אליך משהו'

נישקתי אותו שוב הוא ניסה להגיד משהו אבל לא נתתי לו, פתאום עצרתי;

'אתה עדיין מרגיש אליי משהו?'

'ממ.. אממ.. לא..'

'את האמת, בבקשה..'

'ממ.. לא יודע'

'כי אני עדיין מרגישה אלייך משהו'

הפעם הוא נישק אותי, המשכנו להסתובב הגענו לאיזה פארק שעשועים, ושיחקנו והיה כיף עד שהחלקתי על איזו מגלשה, והוא בא ונשכב מעליי;

'התגעגעתי אלייך'

נישק לי את הצוואר, את האוזן, את החזה, כל פינה ופינה בגופי.. התגעגעתי לזה כל-כך..

'שכבתי עם שתי בנות מאז שנפרדנו.. ואף אחת מהן לא גרמה לי להרגיש כל-כך מפודח..'

אני לא יודעת אם אני אוהבת אותו או אם אני רוצה שנחזור, בכל אופן, מי אמר שיש לזה סיכוי? אני מבולבלת, ואין לי כוח להתעסק בזה. בינתיים.. אני עסוקה בבלונדי. חח בלונדי.. סיפור מוזר ודיי מטורף, ותכף תבינו למה אמרתי שאני מלאה בביטחון עצמי.

במקום שאני עובדת בו היה אירוע קטן, יומולדת לאיזה אחת בת 16.. בקיצור, היא הציעה לכל המלצריות שעזרו לשולחן שלה לרקוד איתה ועם חברות שלה;

'בואי אני אכיר לך איזה בלונדי חתיך, רוצה?'

'חחחחח למה לא..'

בכל אופן זה לא ממש הלך, בסוף רציתי לתת לה את המספר שלי שנישאר בקשר, אבל לא מצאתי אותה אז נתתי לאיזה ידיד שלה שיעביר לה.. אחרי שעה פלוס מינוס היא חזרה עם כמה חברים ועם הבלונדי.. ישבתי לידה ואמרתי לה אצל מי השארתי לה את המספר שלי, בעיקר כי רציתי להכיר את הבלונדי.. היא לא ממש עזרה לי להכיר אותו אז החלטתי לקחת את העניינים לידיים. בשניה שראיתי אותו מתרחק, תפסתי את היד של חברה שלי ומשכתי אותה איתי;

'יו בלונדי!'

'כן?'

'אפשר את הטלפון שלך?'

'ממ את רושמת?'

רשמתי את המספר;

'יאיר, נעים מאוד'

'מיסטי' אמרתי, עם החיוך הכי מתוק שלי

'אני אקח את המספר שלך מבת-חן'

'אין בעיה.. צ'או בלונדי'

הרגשתי כמו מלכה, בחיי, אגב בת-חן זאת ילדת היומולדת.. כרגע אני לוקחת את הזמן נראה איך הולך עם כל אחד ואחד מהם.. בינתיים, נראה לי שאני אצמצם שניים מהרשימה.. ריבן ואור. עם האחד אני בחיים לא אהיה כי הוא קרציה פתולוגית ועם השני זה כבר מקרה אבוד ואולי עדיף ככה..

טוב חבר'ה, אני הולכת לי. נחמד שעוד יש מישהו שקורא פה..

שלכם, מיסטי המשתוללת, שמבטיחה לחזור בפוסט עם סיפור עסיסי.