כינוי:
- Afrodita - בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 5/2007
\=
צום.
מהשנייה הזאת אני צמה עד מתי שאני אשבר,
אבל אני אצום לא פחות מ-24 שעות נימאס לי ליפול!
אימא שלי מפגרת,
ואל תגידו לי למה את מדברת אלייה ככה אם הייתן יודעות יותר לעומק הייתן מבינות,
בכל מקרה זה לא משהו שהיא עשתה/עושה/תעשה לי תהיו בטוחות.
ליפעמים אני תוהה איך זה..
להיות עיוורת בעולם שצריך לראות
ולשים לב
להיות חירשת בעולם שצריך לשמוע
ולהקשיב
להיות אילמת בעולם שצריך לדבר
ולענות
להיות נכה בעולם שצריך ללכת
ולהתקדם הלאה
זה נשמע ממש בלתי אפשרי לא ככה? \=
אני מקווה שאני אסתדר..
לעצום לרגע את העיינים,
ליפול על הדשא הרטוב,
להריח את הטל של הבוקר,
ולתת לו לרדת על הפנים שלך,
לדמיין שעוד מעט את בפיסגה,
ולא להפסיק לטפס,
לחשוב על הניצחון המתוק,
ולדעת שכשתגיעי לנקודה שם למעלה,
הוא יהיה רק שלך.
זה משהו שכתבתי בשביל שנאי לא אשבר.
וזה קטע שמצאתי..\=
sometimes i wonder
is it worth the pain?
the hurt?
sometimes,
i believe that it is
but mostly i am just really scared
scared that no one will ever love me
scared that i will never be "good enough"...
scared to live...
scared of myself...
Anorexia has become me...
i no longer know..
who i am..
i'm lost..
i'm alone..
i'm shame..
sadness
despair
i'm no longer in control..
it is all a LIE
anorexia is not glamorous..
my life revolves around my eating disorder...
i lost my friends
i lost my family
i lost myself
i hurt the people who i love
and for what?
to be thin?
loved?
cared?
i cannot eat
i cannot sleep
all i can do is cry
and cry
and wish to be thin
or for it all to end...
do you know what it is like to hate yourself?
to feel trapped in your own body?
i just want some one to love me..
and hold me..
and make the hurting stop..
i tell myself that it will be okay..
when i will be thin..
if i can count my ribs..
if i am in control..
who am i trying to convince?
i feel worthless..
stupid
ugly
fat
how does happiness fell like?
where do i go from here?
how do i learn to love myself?
will i ever be "good enough"?
i want to fade away anorexia..
you are my best friend..
and my worst enemy..
why can't i let you go?
why do you can't just live me?
why do i need you?
why do you need me?
why do i love you?
i don't know what to do any more..
i want to be thin.
i just need..
strength
courage
hope
and will..
קיבלתי 56 במגן בהיסטוריה כוסעמק..
לא שלמדתי יותר מדיי אבל עדיין זה מעצבן! :[
שבוע טוב תשמרו על עצמכן!!!!
אוהבת את כולכן כ"כ הרבה *חיבוק* :-*
היום:
בוקר: שליש כוס שוקו [לא היה מספיק חלב] - 200 קל'
צהריים: טוסטס בבצפר - 500 קל'
ובבית: חביתה עם עגבניה, שוקולדדדדדדדד, ומשקה לבן,
אני אפילו לא רוצה לחשב כמה קלוריות זה אבל בוא נגיד שהיום עברתי את ה-2000!
אוףאוףאוףאוףאוףאוףאוףאוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
חרא יום!
| |
אני מצטערת באמת שנאי מצטערת
אבל אין לי את הכוחות לצאת מזה,
אין לי.
ניסיתי באמת שכן,
אבל זה לא הולך,
היום אכלתי והקאתי את זה,
אני לא יכולה לאכול לא מסוגלת זה מגעיל אותי אני שונאת את עצמי אחרי שנאי אוכלת,
עדיף לי כבר לא לאכול זה יותר קל לי,
אני מעדיפה להיות מאושפזת בבית חולים עם אולקוס מאשר לאכול,
אני לא רוצה להיות שמנה לא רוצה,
נימאס לי מכל הצמיגים והשומן שיש על הגוף שלי,
לא רוצה לראות את זה לא רוצה להרגיש את זה אני רוצה להיות רזה,
אני רוצה להרגיש בנוח כשאניי עם בגד ים בים,
אני רוצה לאהוב את הגוף שלי,
וכל זה יקרה רק כשאני יהיה רזה,
מצטערת אם אני מאכזבת פה אנשים,
מצטערת באמת שכן לא התכוונתי,
זה פשוט גדול עליי,
וקשה לי מדיי ואין לי רגע את הכוחות הנפשיים להתמודד עם היציאה מכל זה,
אז אני משאירה כרגע את הדבירם כמו שהם,
המון ספורט ומעט מאוד אוכל,
מקווה לעמוד בזה.
יש לי בדיקות דם \=
בגלל שקשה לי לנשום ויש לי התקפים של חוסר אוויר,
כמו שקרה לי כשהתעלפתי כניראה שזה מהסיגריות,
שנאי מפסיקה לגעת בהן,
במאת שכן,
לא ישנתי בלילה בגלל חוסר אוויר קמתי נירדמתי קמתי שוב נירדמתי שוב,
כ"כ פחדתי לאבד את ההכרה בזמן השינה שזה מטורף בקושי ישנתי.
הרופאה אמרה שאין לי אסטמה תודה לאל,
אז היא שלחה אותי עלשות בדיקות דם אולי יש לי אנמיה מי יודע או שמשהו אחר.
חג שמח,
שמרו על עצמכם.
| |
התעלפתי היום
כן היום המיוחל שלי הגיעה,
והתעלפתי בבצפר לא יכולתי להחזיק את עצמי,
כבר בדרך לבצפר היו לי סחרחורות והייתי חלשה,
ואז בשיעור השלישי באמצע התחלתי להתנשף ולא היה לי אוויר אז אמרתי למורה שנאי חייבת לצאת החוצה,
יצאתי הלכתי והתעלפתי,
ואני מתה מעייפות אבל אנילא מוותרת על המכון כושר,
ולמי שיש ספקות אז כן אכלתי,
ולא הקאתי ואכלתי כמו שצריך אפילו ספגטי בולונז
שזה בשבילי שיא השיאים וגם בבוקר אכלתי ושתיתי,
לא ידועת למה התעלפתי אלוהים יודע למה \=
פרשתי לכיוון המיטה יומטוב לכם.
אפילו להקליד אין לי כוח.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
