ישבתי וקראתי את מה שכתבתי. כל כך נוסטלגי.הרבה דברים השתנו מאז. מן הסתם, הרבה זמן עבר מאז.
אני רוצה להמשיך לכתוב, להמשיך את הסיפורים, להתחיל מחדש, אבל משהו עוצר אותי.
האם זה חוסר הזמן? האם זה בגלל חוסר השראה ורעיונות? האם זה בגלל שסגנון הכתיבה שלי השתנה וכל מה שהתעניינתי בו פעם השתנה?
בקשר לראשון - אם ארצה מאוד אני בטוחה שאוכל למצוא זמן, בקשר לשני - הוא לא כל כך נכון; המוני סיפורים מתרוצצים בראשי ומחכים לרגע שאשחרר אותם על דף,
אבל אני לא יכולה למצוא המשך מתאים לסיפורי הקודמים. אז זה משאיר את השלישי...איך אותו אפשר לפתור?
אני רוצה להתחיל שוב פעם לכתוב אבל בכל פעם שאני מנסה, משהו עוצר אותי. האם זה מה שנקרא מחסום כתיבה? אבל אחד שנמשך כ"כ הרבה זמן?
אולי פשוט כדאי שאוותר על כל הקטע של הכתיבה? לא. אם הייתי מוכנה לוותר הייתי סוגרת את הבלוג. כנראה שזאת התקווה היחידה שלי, שיום אחד אחזור לכתוב בבלוג הזה, ובגלל זה אני לא מוכנה לסגור אותו.
אני מקווה שזה לא באמת הסוף, ושההתחלה החדשה תבוא בקרוב, וכשהיא תבוא, שכל הסיפורים שאכתוב יהיו טובים יותר, רעננים ומרגשים.
אין כמו כתיבה. הכתיבה היא המפלט של הדמיון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
NovemberRain
