משחק המשאלות.

השמש חמה ואני נמס
וקופא, כשאני מבין,
שהידיים שלך לא שם בשבילי
מלטפות. אוהבת, קיימות-
בשביל אדם שהוא לא אני.

וכשאת מחייכת, דרכי
ואני מבין שלא אלי החיוך מכוון
אני מרגיש משהו בתוכי נשבר
אבל את לא שם, לא שם
כדי לאסוף את השברים.

כמה חוויות אפשר לשכוח,
בגלל טעות אחת, גדולה
ואיך את יכולה לזרוח
כשאני הולך ונכבה. נכבה.

זה שיר כדי לזכור
את כל מה שלא עשינו
וכמה שהפסדנו
וכמה שטעינו.

זה שיר כדי לזכור,
את כל מה שאיבדנו
וכמה שוויתרנו. כמה שויתרנו.
כמה שוויתרתי...

-

יהיה טוב, הא?

צריכים להתבגר מתיישהו.