משחק המשאלות.

אם הייתי החבר שלך הייתי איתך תמיד.

לא הייתי מניח לך לבכות לעולם, לא כמו החבר שלך הזה, הטיפש הזה, שלא יודע להעריך מה יש לו בידיים. שלא יודע להודות. שלא יודע לומר לך כמה שאת מיוחדת, כמה שאת מדהימה.
אם הייתי החבר שלך הייתי מעריך אותך, כל כך מעריך אותך עד שאת היית האישה המוערכת ביותר בעולם כולו.
אם הייתי החבר שלך היית מבינה מה זו אהבה, היית מבינה איך חבר צריך להתנהג ואז, בחיים לא היית מסוגלת לצאת שוב עם האידיוט ההוא. לא היית מסוגלת להסתכל עליו בכלל, היית מבינה שהוא לא גבר, שהוא לא יודע אהבה מהי. שהוא לא יודע כלום.
אם הייתי החבר שלך, בחיים לא הייתי שואל אותך "מה עושים מחר?". לא, אני לא גבר משעמם כמו החבר הזה שלך.
הייתי לוקח אותך למקומות היפים ביותר, המעניינים ביותר. הייתי מפתיע אותך כל יום מחדש. הייתי גורם לך לצחוק, הייתי גורם לך לצפות, כל יום בקוצר רוח עד שאבוא.
אם הייתי החבר שלך לעולם לא הייתי נותן לך להרגיש שאני לא רוצה להיות איתך. גם אם לא הייתי רוצה להיות איתך, הייתי נהנה מכל רגע מצידך,  ואם לא הייתי דואג להנות. הייתי אוהב אותך, כל כך אוהב אותך עד שכל אהבה שאי פעם בחייך הרגשת הייתה מחווירה לחלוטין.
אם הייתי החבר שלך לעולם לא הייתי בוכה לך, לעולם. כי הייתי רוצה להיות גבר. אם הייתי החבר שלך הייתי לצידך, תמיד. הייתי שומר עלייך כל כך עד שלא משנה באיזה מקום מסוכן היית, היית מרגישה בטוחה, כי יש לך אותי.

אם הייתי החבר שלך בחיים לא הייתי מבקש דבר, הייתי רק נותן ונותן. מה שרק תרצי ולא תרצי, אוהב אותך כל כך, אעניק לך כל כך...
אם הייתי החבר שלך הייתי שר לך את השירים היפים ביותר, שנכתבו או שלא נכתבו. הייתי גורם לך לחייך ונוצר בזכרוני לעד כל חיוך וחיוך שלך.
הייתי מצחיק אותך, לעולם לא הייתי נותן לך לבכות. לעולם לא הייתי מסתכל על מישהי אחרת, כי יש לי אותך ואת יצירת האומנות הקטנה שלי,
וכל אישה אחרת הייתה סתם קישקוש עלוב ליידך, יצירה זולה וחסרת ייחוד.
כמה שהייתי אוהב אותך, כמה שאני אוהב אותך. אם רק הייתי החבר שלך...

לפעמים אני חושבת שאם הייתי גבר הייתי מתאהבת בעצמי :P