משחק המשאלות.

פעם היה איש, איש גדול וחזק שהתאהב בילדה. הוא אהב אותה בכל ליבו ונשבע שיעשה בשבילה הכל. כל יום הוא חי כדי לראות את הילדה הזאת
כל יום היה רק עוד תחנה בדרך לפעם הבאה שהוא יראה את פניה שוב ויזכה שליבו יבער שוב, לאחר שהיה בטוח שליבו כבה לנצח.
פעם היה איש, איש שהתאהב בילדה ורצה לעשות איתה הכל. הם היו בכל מקום, בכל העולם, הוא כל כך רצה שהיא תיהיה מאושרת, הוא כל
כך רצה שהיא תיהיה איתו לנצח, רצה שהיא תיהיה שלו.
פעם היה איש שהתאהב בילדה והפך אותה לאישה. האישה הזאת הלכה וגדלה לנגד עיניו, הלכה וצברה כוח- עליו והלכה והבינה באיזו עוצמה הוא אוהב אותה.
פעם הייתה אישה שאהבה איש שיעשה בשבילה הכל. אז קבלה את האהבה שלו בקלות, בלי מאמץ. חוסר האתגר כנראה שעמם אותה והיא התחילה
לזלזל בו ולהתייחס אליו כאילו הוא רק עוד אדם חולף בחייה.
פעם היה איש שהתאהב בילדה שהפכה לאישה שהפכה לכל עולמו. והוא לא יכל יותר להמשיך, הוא לא יכל יותר לסבול והוא התחיל לשנא את האישה
הזו שהפכה לסיבת חייו, מיום ליום עוד משהו בתוכו כבה, עוד רגש נמחק עד שהוא הפסיק להרגיש וליבו, הפעם באמת- כבה לנצח.

ילדה, אישה שלי, פעם היה אדם שאהב אותך כל כך ואני לא יודע איך יכולת לזרוק את כל האהבה שלי ולמה דווקא עכשיו כשליבי כבה את עושה
הכל כדי להשיב אותי. כי באמת שהייתי הכל כדי לאהוב אותך כמו פעם, לא רק בשבילך- בשבילי. כי האהבה הזו נתנה לי טעם לחיים.
אבל אני לא יודע לאן נעלמו כל הרגשות, איך פתאום הם נעלמו באמצע הדרך וכל מה שהיה נכבה. ואני מתגעגע לימים שהייתי רואה אותך, ברק
מנצנץ בעינייך והלב שלי היה דופק כמו משוגע. והייתי עושה הכל, הכל כדי שתחייכי, כדי שתצחקי. כדי שהחיוך הבא שלך יהיה החיוך שלי.
אבל איפה זה עכשיו ולמה כשאני מביט בעינייך אני מוצא בהן רק כאב? והלב שלי כבר לא פועם במהירות, למען האמת אני לא חושב שחל שינוי
כלשהו בקצב הלב שלי כשאני רואה אותך. רק אנחה, אנחה כבדה וארוכה חומקת מפי כשאת אומרת לי שאת רוצה לראות אותי, כי אז אני אצטרך
להלחם שוב בלב שלי, לב שאוהב אותך כל כך אבל צועק שהרגשות כבר כבו. ואני מחבק אותך באותו אופן שהייתי מחבק את אחותי,
וכשאני מנשק לשפתייך היבשות אני יכול באותה מידה לנשק אבן.
ולפעמים זה בוער בנו, מן ייאוש מטורף שכזה שאוכל את הכל. וכשאני רואה אותך אני מתמלא תשוקה בלתי מוסברת, תשוקה לאהוב אותך כמו
פעם, להרגיש כמו פעם, להרגיש לעזאזל, רק להרגיש.
אז אני מפשיט אותך במהירות כשאת מנשקת לי בייאוש וזורק אותך אל הספא, מנסה להרגיש בשניה אחת את הכל, עושה הכל כדי לאהוב אותך. ואני עושה איתך אהבה, אבל אני
מרגיש כאילו אני נלחם, איתך ועם עצמי. וכשאת נאנחת מתחתי בכאב או עונג אני רוצה רק לבכות. אני בוכה. אבל לך אני אומר שזה מאושר...