כמו ילד שחי בתוך סרט בעירה קטנה מארץ אחרת

יש אנשים שמתרכזים וחושבים מה יהיה אחרי שהם ילכו, יעברו הלאה.

והתשובה, יהיה אותו דבר.

אז למה אנשים כל כך מתעקשים בכל זאת להשאיר זכר?

ברגע שכל מה שקשור אליך נעלם גם אתה נעלם.

אז היום אתה מת ובעוד כמה ימים כל השאר ימותו, אז מה זה משנה?

גם האופטימים מתים בסוף.

מה צריך לעשות ומי צריך להיות ובעיקר למה צריך להיות מישהו שישאיר אחריו זכר?

תמונה, ציור, שיר, יצירה, שורה או שתיים.

אני רוצה שיזכרו אותי כל כך אחרי שאני אלך?

לעבור בכל העיר ולכתוב "מאיה הייתה פה 6.9.2009"

את מי זה מעניין? ולמה רק אם אתה אדם גדול אתה מעניין את כל השאר?

לדאלי היה אגו מנופח, מנופח מידי.

"מי היא אישה אלגנטית?

אישה שבזה לך ואין לה שיער מתחת לזרועות"

סלבדור דאלי