יש לי פיצול אישיות מטורף!
זה מוזר... |:
אין לי כוח לכלום!
אתמול שכבתי בערב על הספה, והגעתי למסקנה שאין לי כוח לכלוםםם!! אין לי כוח לשגרה הזו, לקום בבוקר, לאכול, להתארגן, בצפר, לחזור, לאכול, טלוויזיה-מחשב-חוגים, לחזור, טלוויזיה-מחשב, לאכול, להתקלח, טלווזיה-מחשב, שיעורים טלוויזיה ולישון..
מה אני רובוט?!
אין לי כוח!הכל כל כך
שגרתי וצפוי!
נכון שאומרים שאי אפשר לצפות את החיים מראש, אבל הם כל כך צפויים!!
ושלא תחשבו שהבלוג הזה הולך להיות בלוג דכאוני...
ממש לא! אני האחרונה שתהיה בדיכאון....
כל בוקר אני קמה בהרגשה ידועה מראש...
די נמאס לי! למה הכל כל כך רגיל ומשעמם?!?!
לא בא לי!
לא בקטע של למות, ממש לא! מוות זה לא מוצא! כשאתה מת מרוצנך החופשי, המוות מנצח.. הרי המוות והחיים שרויים במלחמה תמידית... ולכן, אם עושים זאת, המוות מנצח במלחמה... וזה?! לא טוב, לא צודק ולא ישר...
החיים צריכים לנצח...
*אבל אני גולשת לנושא אחר*
מה שרציתי להגיד, זה שאולי זה יהיה לכם קשה להבין, ובצדק, אבל אני רוצה שתיקחו את זה במובן הכי
פשוט, ומופשט שיכול להיות..
אין לי כוח לחיות.אני רוצה לצעוק... להוציא הכל החוצה..
לצעוק, ושכל העולם יישמע...
לצעוק, בלי לדפוק חשבון וסיבה לאף אחד..
לצעוק,בלי לנמק ולהסביר..
פשוט לצעוק,
בכל הכוח...דיייייייייייייייייייייייייייייייייייי!
"תראו אותי..אני שמח סתם פתאום.."אז אני?!
שמחה... (מבינים את הפיצול?!)
סתם ככה....
אין לי מושג למה..
אבל יש לי מן תחושה של ציפייה, של הרגשה טובה (בקשר לציפייה, אני בדרך כלל מתאכזבת, אבל נעזוב את זה בצד..)
לא יודעת למה..
אולי כי קרה משהו שציפיתי לו כבר הרבה זמן, והוא בעל
משמעות עמוקה בעיני...
אז הוא אולי בגלל זה
אני נותנת לעצמי להיות מאושרת...
שוב...
אה והייתי חייבת!!:
הייתי באילת לא מזמן, והיינו באיזה מצפה תת ימי..
קיצור, הסבירו לנו על סוגים של דגים (משעמם רצח!),
אבל...
יש שם דג מאוד מיוחד...
שכולכם מכירים...
חחחח ואולי גם שונאים (בגלל השם שלו..)
אז קבלו אותו:
חהחהחהחהחהחחהחה
דג פזית!!
XD
אוהבת אתכם...
יובל (המפוצלת)... חחחח
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
