עוד הרבה לפני שאוּרי שלנו נולד היתי מעורבת בגידולם של ילדים.
של אחותי, בת-דודה שלי, וחברות.
אני תמיד טוענת שאת הסטג' בגידול ילדים עשיתי עלהם
ולכן עם אוּרי אני לא עושה כל טעות... 
לבת דוד שלי יש שני בנים (גם שתי בנות אבל הן לא קשורות לסיפור..)
ההפרש בינהם הוא שנה וחצי.
כשהיא היתה מניקה את הצעיר יותר הגדול - דור היה מוצא הזדמנות פז לשחק בוידיאו.
תפקידי בכוח היה למנוע ממנו את זה.
לא פעם שמנו לו את דיג דיג דוג והייתי שרה איתו ורוקדת איתו.
היום הילד הזה כבר ממש גדול ובטח הוא לא זוכר את זה.
אבל בזכותו הכרתי את כל בשירים מבלי להיות אמא.
ולמה נזכרתי בכל זה??
אז ככה.
השכרנו לאוּרי ב-VOD את דיג דיג דוג, אתמול ישבתי איתו על ספה
פתאום ראיתי שאני זוכרת את כל המילים של השירים,
ואפילו סדר השירים לא היה לי זר.
אוּרי ישב עלי וצפה בטלויזיה ושמע אותי שרה (ביננו אני לא זמרת כל כך דגולה..)
ואז,
התחלנו לרקוד ב"אני רוקד עם אמא"
שיחקנו משחקי אצבעות ב"זרת זעירונת"
היינו אדון וגברת ב"אדונים וגבירות"
והתנשקנו כאסקימאוים ב"אף לאף".
נהנתי מאד.
הן מהחוויה של לעשות את זה עם הבן שלי,
והן מעצם העינין שכל זה לא היה לי זר.
ואוּרי??
גם הוא נהנה ככה לפחות נראה לי.....
זהו, חג שמח
אחרון בסבב זה של חגים.