אני אמא

אז ככה:

* כשאדון קופיף או מר מוצץ נעלמים, ואוּרי עייף וזקוק להם.

* כשמשאית או אוטובוס או אפילו סתם מכונית רגילה נוסעת מימננו, ואני רואה שהנהג קצת... איך להגיד, לא יציב, ואני מפחדת כל כך שהוא יכנס באנו בדיוק בצד איפה שאוּרי יושב.... איזה פחד!

* כשכל מיני  אנשים שאנחנו בכלל לא מכירים נתנים לי "עיצות" מה טוב או לא טוב לאוּריקי שלנו.

* אנשים סתם ברחוב באים ומלטפים את אוּרי ואומרים " אוי איזה חמוד" מה שנכון מאד... אבל למה לגעת בילד??

* לתת לאוּרי תרופות.... אני יודעת שצריך לפעמים , אבל עדיין לא אוהבת.

* להלביש לבונבון בגד נקי, ואחרי שתי שניות שהוא מתלכלך...

* כנ"ל עם טיטול נקי ו... מס' 2

* לקום  ארבע וחצי בבקר, זה ממש התחביב של אוּריון, אני כל כך עייפה, הוד מעלתו, הילדון, הולך למטפלת וישן לו שם שעתיים

ואני??? לעבודה, 8 שעות עם תלמידים, חוסר צדק.

* ערבים שיעש לי בהם ישיבות ולא אני זו שעושה לאוּרי quite time.

* שאני לא מוצאת חלקים של צעצועים שנעלמו.... (אגב מישהו יודע איפה זה איבוד?? יש לי שם המון דברים...)

זהו בנתיים, בטח יש עוד כמה ..

שבת שלום.