אני אמא

מאז גיל שמונה עשרה, אז ניתנה לי זכות הבחירה, יום בחירות בשבילי היה ליום חג.

ככה אני מרגישה היום, יום חג.

חג של הזכות שלי כאזרחית בוגרת במדינת ישראל.

הייתי בבית-ספר בבקר לעבוד קצת בשקט,

ראיתי כל כך הרבה אנשים באים להצביע, זה עשה לי טוב בלב.

הבקר סיפרתי לאוּרי שכשאקח אותו מלאה אנחנו נלך יחד להצביע.

בשקט בשקט נכניס איזה פתק שאנחנו הכי אוהבים, נשים במעטפה, ונגיד תודה לאנשים ששם.

וככה....

עוד מעט אלך לקחת אותו לקלפי,

אתן לו את המעטפות ואת הפתקים, ואעזור לו להכניס את הפתק למעטפה...

ולשלשל בתיבה.

אחר כך נלך עם אבא להצביע.... וגם אבא יכנס עם אוּרי מאחורי הפרגוד ויאמר בו את האני מאמין שלו.

אני לא יודעת מה וכמה הוא הבין וזה גם לא משנה,

כי -

אני מאמינה שככה מחנכים לדמוקרטיה - בעשיית דמוקרטיה.

גם את האחיינים שלי לקחתי לבחירות.

הגדול מבינהם, בכה נמרצות אחרי ההצבעה הוא רצה עוד פעם בחירות.....

והסברנו לו ש.. עוד כמה שנים יהיו שוב בחירות.

אז זהו אני הולכת להתארגן, לחגוג את חגיגת הדמוקרטיה הפרטית שלי.

And may the best man win.