אני אמא

סיכום חג החנוכה.

בכל יום הקפדנו להדליק נרות חנוכה, רקדנו לנו ושרנו והיה כייף מאד.

נר ראשון הדלקנו שלשתנו בבית. הכנתי סופגניות (האמת כתבתי את זה כבר בפוסט קודם)

נר שני היתי  עם אוּריקי בבית הספר, הוא היה מקסים (כרגיל...) נכנס לכיתה ב' מצא שם את הספריה לקח לו ספר על חתולים, התיישב על הספה הקטנה שיש שם וקרא...

אחר כך מחא כפיים עם כל הילדים ורקד עם אמא בזמן הריקודים.

כל כך התלהבו ממנו, הן הורים של תלמידים שמכירים אותי שנים והן המורים בבית הספר,

הרי הילד הזה הוא ילד של בית-הספר.

לא אשכח את השמחה שהיתה בבית-ספר כשהרתי והאושר של כולם כשילדתי.

נר שלישי הדלקנו שוב לבד בבית

נר רביעי היינו אצל ההורים שלי.

היה נחמד, שרנו ורקדנו אוּרי כמובן עזר להדליק נרות ורקד במעגל עם סבא וסבתא, שמאד התרגשו כי גם הם נהגו כך כשאנחנו היינו קטנים.

נר חמישי היינו במודיעין אצל אחי, כמיות כאלה של אוכל בחליים לא ראיתי.... וגיסתי הכנה הכל....

נר שישי סבא וסבתא באו אלינו, הדלקנו נרות, סבתא בת-שבע הכינה סופגניות ולביבות מתפוחי אדמה.

ואחר כך עשינו קידוש ואכלנו יחד ארוחת ערב.

סבא החזיק לאוּרי את היד ויחד הם הדליקו את החנוכיה.

אוּרי כמובן נהנה מאד לשתות את היין מהקדוש.

נר שביעי.

בבקר היינו במוזאון המדע, אוּרי מאד נהנה לרוץ שם ולגעת בכל. אז מה עם המדע עדיין לא ממש דיבר אליו??

 נרות הדלקנו שוב היינו בבית, בשקט ובשלווה שלנו.

נר שמיני, היינו אצל הוריי,

כולנו - כל האחים, על בני-זוגם וטפם.

אבא שלי נתן דמי חנוכה, הוא נוהג לתת 10 שקלים עלך כל שנת גיל ועוד אחד לשנה הבאה....

יש להורי 9 נכדים מגיל שנתיים עד שלש-עשרה.

הגדולים מחכים לזה כל השנה....

זהו,

חלף לו חג החנוכה, החג שאני הכי הכי אוהבת.

האור והחום המשפחתי פשוט עושה לי את זה.

מה שעיב על שמחת החג היה המלחמה המשתוללת בדרום.

הלוואי שזה היה הסוף של הבאלאגן הזה.

הלוואי שגלעד שליט יצא המסיפור הזה הביתה.