אני אמא

לאוּריון שלנו יש פיג'מה שיש עליה שתי דמיות.

האחת לכל הדעות היא

כלב.

השניה -

לא ברור מה זה.

אני אומרת שזה חתול

 אבא אומר שזו כבשה

ואורי בכלל טוען שזה דובי...

(מכאן אפשר להבין עד כמה הדמות ברורה...)

בשלש לפנות בקר הבנאדם מתעורר... ודווקא אז יש ולו חשק לספר לי את כל הסיפורים.

אז ככה הוטא אומר...

אבא מר זה שה..(אבא אומר זו כבשה)

אמא מר זה כתולי (אמא אומרת שזה חתולי)

אוּרי מר זה דובי.(אוּרי אומר זה דובי)

אורי דֶק (אוּרי צודק....)

אני כל כך צחקתי....

שלא תחשבו שבכך נגמרה לה שיחת הלילה.

אוּרי סיפר לי שלאה אמרה לו ש.. לא לדחוף את דניאל.

אז שאלתי אותו אז מה אמרת ללאה?

והתשובה היתה...

"מרתי אוּרי משהו משהו."

הילד הזה כל כך הצחיק אותי.

אבל מה...

אני ערה משלש לפנות בקר, כי הבנאדם אחר כך נרדם אבל אמא שלו - לא...

ואני כל כך עייפה.

ומרוב שאני עייפה אני עצבנית...

וכועסת על כל דבר.

אומרים שבגיל ההתבגרות הם ישנים

והרבה.

נחכה.

ובנתיים, איך נגרום לו לישון בלילה ולא לספר את כל הסיפורים?

ובכלל איך נגרום לו לישון ולא להתעורר בלילה?

בכלל העברנו אותו סוף סוף למיטת המעבר אז הילד חוגג וקם בעצמו ויורד לבד מהמיטה...

שבת שלום!