אני אמא

זהו פוסט שלא קשור לאוּרי (ואולי כן??)

זה היה לפניו ולפני שהכרתי את אבא של אוּרי

זהו פוסט על העבר, שמציץ גם בהווה, אבל אני אומרת לו...

נה נה נה  לך אני נצחתי אותך.

הכרנו,

התאהבתי.

החלטנו לחיות יחד.

אהבתי.

מאד אהבתי.

הוא טען שאהב.

אבל...

הצר את צעדי,

כעס כשקניתי משהו שלא נראה לו (למרות שאני עובדת ומשתכרת יותר ממנו)

הרחיק אותי מחברים שלי.

נסה להרחיק מהמשפחה שלי.

ואני עדין אהבתי.

ואז...

יום אחד,

הוא הרים עלי יד.

זרקתי אותו מחיי.

התלוננתי במשטרה.

והצלתי את חיי.

ואז פגשתי את אבא של אוּרי.

ופחדתי...

אולי עוד אחד,

כמו ההוא.

ולא נתתי לי.

ולא רציתי.

פחדתי.

ובסוף לשמחתי הסכמתי.

ככה נצחתי אותו.

*אני יודעת שהיום הוא נמצא במקום הראוי לו