אני אמא

החל מיום רביעי אוּריקי שלנו היה איתי בבית.

לאה המטפלת היתה בחופש.

ביום ד היתה פה העוזרת,

היא מצאה חן בעיני אוּרי,

שבדרך כלל לא רואה אותה,

היא באה אחרי שהוא הולך.. והולכת לפני שהוא  חוזר,

אז הוא הראה לה את כל המשחקים שלו....

ושר לה את כל השירים שהוא למד בעיניין חנוכה.

והיא בכלל בעיניין חג המולד, אבל לא נורא.

אחר כך הלכנו לסיבוב גני משחקים.

כל כך עצוב היה לי לראות גני משחקים כל כך מוזנחים.

שברי בקבוקים .

מתקנים שבורים שאריות אוכל..

מגעיל ממש מגעיל.

וזה לא מגרש אחד שנראה זוועה זה כל המגרשים בסביבה.

ביום ה' עם הרוחות והאבק נשארנו בבית.

לקחנו בריסטול לבן וגדול וציירנו בצבעי מים, והדבקנו חיות מסול.

שחקנו במכוניות,

ראינו קצת טלוויזיה.

שחקנו בסיבבון, אוּרי תמיד רצה שהסביבון יפול על נ'.

למה דווקא נ'? אין לי מושג.

למדתי את אוּרי להדביק עם דבק סטייק.

(וכל האוּרי היה מלא דבק..)

שרנו, ורקדנו, ועשינו התעמלות.

היום שוב היינו בבית בגלל הגשם.

שחקנו במה במשבצת.

צבענו סביבונים.

בנינו בלגו, גילתי שאפשר להשתמש במגה בלוקס הגדולים גם עם החתיכות הקטנות...

בכל יום דאגתי לארוחת צהרים.

ונשארנו בפיג'מות...

מה שאני לא תמיד עושה כי אוּרי אוכל אצל לאה ואני בבית הספר (חיה על כריכים- רע מאד!!)

למדתי את אוּרי למרוח את החומוס בתוך הפיתה.

מאד נהנתי איתו במים אלה.

לא היה לי רגע אחד של שעמום, (חששתי שזה מה שיהיה.)

זהו,

חנוכה מסתיים,

ביום א' אני חוזרת לעבודה.

ואוּרי חוזר ללאה.

ונחכה בקוצר רוח לפסח -

או לפורים לפני כן להיות שוב ביחד.

שבת שלום.