אני אמא

החלטתי אמא אורלי לכתוב לך מכתב,

את אמנם האמא שלי,

אבל אני כותב לאורלי כשהיתה קטנה...

אז ככה,

אני יודע שאני מאד עקשן,

אבל גם לך לא חסר,

אני שומע איך סבתא מתווכחת איתך.

את  בת שנתיים בערך, גרה עם סבא וסבתא באיטליה

היום יום ראשון,את קורעת את המוצץ,

וסבתא אומרת לך אין מוצץ...

את אומרת לה נלך לקנות

סבתא אומרת אין החניות סגורות...

את דורשת ללכת לראות...

כשאת רואה שאכן החניות סגורות והמוצץ כבר קרוע,

את למעשה נגמלת מן המוצץ...

גם אני לאחרונה פחות ופחות צריך מוצץ,

רק כשאני מאד עייף או עצבני.

את מאד אוהבת לשחק עם סבא,

מאד אוהבת לבנות איתו בלגו,

יש לך המון לגו,

וסבא יושב איתך על הריצפה ואתם יחד בונים...

סבא בונה בתים מאד יפה.

אמא גם אני אוהב לשבת עם אבא ואיתך לבנות בלגו.

 אני אוהב לבחור צבע מסויים ולתת לך או לאבא צבע אחר.

את מאד אוהבת לבוא לסבא וסבתא למיטה, לישון שם.

את מאד אוהבת את המיטה של סבא!!

מאד אוהבת חיבוקים מאד אוהבת להתקרבל במיטה במיוחד בשבת.

גם אני מאד אוהב... אין כמו המיטה שלך אמא!!

מוזר את יודעת?

אמא שלך  שהיא סבתא שרה שלי, קוראת לך  את אותם הספרים

שגם אני אוהב שקוראים לי,

את פניה ברנשטיין,

וביאליק,

ואיה פלוטו.

אבל את אמא תקראי לי גם הרבה ספרים אחרים.

את אוהבת ללכת עם סבא וסבתא למקמות שונים,

לים - זה אני עוד לא כל כך אוהב, אבל אולי השנה יהיה לי קל יותר.

לגני משחקים ופראקים - זה אני מאד אוהב.

סבתא סיפרה לי שמאד אהבת לראות תיאטרון בובות..

אותי עוד לא לקחו אבל הייתי בהצגה ומאד נהנתי.

אז זהו אמא,

את תגדלי ותהיי לי לאם, וחברה,

את תשמרי עלי ותגני עלי, כמו שסבא וסבתא שמרו והגנו עלייך.

מבנך האוהב,

אוּריקי