אני אמא

לאה'לה היום ביום חופש.

כבר מיום ג' ידעתי על כך ודברתי עם המנהלת של בית הספר שלי.

חשבתי להשאר איתו בבית, ולעשות יום כייף.

נתבקשתי לבוא לבית הספר כי אין פתרון לתלמידים.

בקיצור אחרי נסיונות למצוא פתרון, אורי נשאר איתי היום ולקחתי אותו איתי לבית הספר.

לי זו היתה חוויה כיפית במיוחד.

כבר מאתמול הכנתי אותו,

אמרתי שנקום מוקדם ושהוא יבוא איתי לעבודה שלי - לבית הספר.

וכך היה,

קמנו התארגנו,

שאלתי אותו מה הוא ירצה לאכול.. הכנתי כריך (גבינה מלוחית... זו התיה התשובה)

שמתי קצת צ'ריוס בשקית ,

לקחנו משחקים וצבעים...

והלכנו.

אוּריקי התקבל מאד יפה ע"י התלמידים.

הם מיד לקחו חסות עליו,

לקחו אותו לשחק איתם נתנו לו לנצח בתחרות ריצה...

והילד היה מאושר.

ואז התחיל שעור ראשון,

כיתה ד'.

נכנסנו לחדר אנגלית שלי,

הושבתי אותו עם המשחקים והצבעים,

קיבלתי את התלמידים והתחלתי בשעור,

שרנו ואורי היה מרותק.

דברנו ואורי שיחק.

הילדים כתבו ואוריקי ישב וצייר.

כשנגמרה השעה הזו,

לקחתי אותו לשעה למגרש משחקים,

(אני לא מלמדת בשעה הזו..)

ואז שמענו צילצול ואמרתי לו שעכשיו הילדים אוכלים,

אז הוא בקש גם לאכול את הכריך שלו,

ישבנו בחדר מורים,

הוא ישב ואכל, שתה מים .. מהכוס של בית-ספר (כי אמא שכחה בקבוק מים..)

אוריקי מאד התרגש.

תלמידים באו לקחת אותו לשחק איתם אבל הוא אמר להם,

עכשיו אני אוכל א-חכך אני אבוא.

הוא סיים את האוכל ובקש ללכת לשחק עם הילדים.

חיקה אותם ורץ איתם,

כל כך מקסיים היה לראות את זה.

נכנסנו לכיתה ה' הוא שוב התיישב על הריצפה ושיחק.

התלמידים היו נרגשים מהנכוחות שלו.

כך עברו להן שעות בית הספר,

הלכנו משם לקניון, יש שם טים טם 

היינו שם לבד, ואחר כך באו עוד ילדים,

מה שמאד שימח את אוריקי שלנו.

הוא שיחק והשתולל.

לסיכום בוקר כייף עם אמא הלכנו ל..

בורגר ראנץ'.

אם כייף אז כייף עד הסוף.

מבחינתי זה היה יופי של יום.

נהנתי להיות איתו.

הילד זכה להמון מחמאות, ואמא שלו רזתה מנחת....

(רק חסר לי עוד להשמין מנחת, אני משמינה מעודף אוכל)

עכשיו הוא כאן מסרב לנוח

אולי עודף התרגשות של היום,

עוד מעט ילך עם אבא לעשות קניות...

אני מקווה שבערב ילך לישון מוקדם...

צהרים טובים!