אני אמא

אוּרי נגמל.

סוף סוף זה קרה, הוא כבר 3 שבועות בלי טיטול ביום ואיזה שבועיים גם בלילה.

לקח זמן,

לקח הרבה פיפיפרסים קטנים -

קנינו חבילה של חיות פלסטיק, ובכל חמישה כוכבים נתנו אחד.

הבטחנו לו שכשהוא יגמל לגמרי ניתן לו פרס מאד מיוחד שמתאים לילד גדול ואחראי.

היום הלכנו לקנות לו את הפרס,

שני אוגרים בכלוב ירוק,

עם בית קטן וגלגל משחק.

אוריקי היה בעננים.

הוא כל כך התרגש.

האמת שגם אני התרגשתי,

מעולם לא היתה לי חיית מחמד, ואני חווה את זה  דרך אוריקי.

תמיד התנגדתי להכניס הביתה חיה.

ואז יום אחד ראיתי בטלווזיה תוכנית עם דליק ומיכל דליות שהסבירה עד כמה חשובה חיה לילד.

והשתכנעתי,

האמת שאבא מאד רצה כלב או חתול,

אבל לזה באמת אין מקום מה גם שלחתול יש ריח נוראי...

דברתי עם חברה שהיתה אחראית על פינת חי בבית הספר והיא המליצה לי בחום על אוגרים.

היא אמנם אמרה אוגר צהוב- סורי... ושני זכרים...

אבל אנחנו בסופו של דבר בחרנו באוגרים סיבירים מאד חמודים וזכר ונקבה...

מה נעשה עם התינוקות...

ניתן,

או נמכור לחנות בה קנינו את האוגרים האלה.

האמת שהם מאד מאד חמודים, קטנים כאלה.

אבא הבטיח אחת לשבוע לטפל בכלוב...

עכשיו יש לאוריקי שלנו חיית מחמד,

מייד התקשרנו לסבים והסבתות...

לספר להם.

מרוב התרגשות הילד בקושי הצליח הרדם הערב...

(כן לימורושה נכנעתי. את ידעת שזה יקרה.)

(עוד 19 יום מסתיימת שנת הלימודים)