אני אמא

אז ככה,

נסענו לעין-כרם לפגישה עם פרופסור רז להתייעצות בעינין הסכרת המסרבת להתאזן שלי..

אמרנו כמובן לאוּרי שאנחנו נוסעים לרופא של אמא..

בדרך הוא שאל אותי..

"אמא אנחנו נוסעים לליוויתנית??"

ברגע הראשון לא הבנתי - "לווינתנית??"

"כן" אומר הילד.

ואז הבנתי אוּריקי התכוון לדיאטנית.

מענין איך היא תגיב על ההברקה הזו!

הייתי אתמול בבית הספר...

כן אני יודעת שאני בשבתון,

אבל...

בקשו ממני עזרה בעיניין המחשב אז הלכתי עם אוּריקי יחד.

אורי נכנס לכיתה א'  של המורה יפה,

שכמובן כבר כמעט מסודרת  לחלוטין הרי זו יפה...

לקח לו ספר...

וישב על יד אחד השולחנות...

הילד כבר מוכן לכיתה א'.

(ואני בתוך ליבי רציתי לצעוק... ילד שלי אל תגדל לי כל כך מהר!!)

ויחד עם זאת...

מאז שאוּרי יצא לחופשה וקיבל מלאה את הכלבלב שהוא אהב,

והמוצץ שלו,

הוא לא נפרד מהם...

למרות שבבית הוא כבר ממש נגמל מהם.

ממש הלך לישון בלי מוצץ, בכלל לא בקש מוצץ.

אני לא רואה סיבה להלחם בזה..(למרות שזה די מעצבן המוצץ הזה בפה.)

הרי אולי זה חלק מהמעבר? או חלק מהפרידה מלאה?

אז זהו שהוא עוד לא ממש גדל!!

אוּרי ילך לגן של נעמי...

לי יש חברה טובה שחיה בארה"ב בשם נעמי,

אותה אוּריקי ראה פעמים...

פעם כשהיה תינוק קטן קטן,

ופעם לפני שנה כשהיא באה לארץ לחגוג בר-מצווה לבנה.

נעמי כנראה עשתה על אוּריקי שלנו רושם ענק כי...

הוא אומר שהוא הולך לגן של נעמי,

לא  נעמי חברה של אמא אבל נעמי אחרת...

והיא גם יפה וחמודה כמו חברה של אמא...

מצחיק, כל כך מצחיק!

בקר טוב!