אני אמא

אחרי כמה ימים של עוצר בגלל החום הנוראי הזה,

החלטת שהיום אנחנו הולכים לטייל.

חשבתי על מוזיאון המדע,

ואז נזכרתי שיהיו שם מליון אי בערך ואין לי כוח לזה..

בדקתי מה עוד אפשר לעשות, וגילית את מוזיאון האיסלם כאן בירושלים.

גילית שיש שם פעיליות חביבות, והצגה לילדים...

החלטתי מה רע??

המון אנשים לא יהיו שם, נלך.

ניסיתי לעניין את אחותי אבל הילדים שלה סירבו...

אז הלכנו לבד,

לא לפני שסיפרתי לאורי שאנחנו הולכים למוזיאון של גדולים,

ונראה שם שעונים וכלי נגינה, מה שמיד קנה אותו.

הגענו לשם, קנינו כרטיס והתחלנו לטייל,

אורי, כדרכם של ילדים,

ראה דברים שבחיים לא היתי רואה, את כל ציורי החיות הקטנטנות הוא ראה..

את המים הזורמים...

חדר השעונים היה חשוך, והוא מייד ציין בפני ש...

כלבלבי מפחד מהחושך..

אמרתי לו "אורי איזה מזל שהשארנו את כלבלי בבית, ואם אתה קצת מפחד אז אני כאן לשמור עליך ולהגן עליך"

הילד נרגע..

הוא הסתכל על השעונים בסקרנות,

כמה פעמים הוא חזר על זה שזה מאד מעניין אבל הוא לא אוהב חושך,

סיימנו את הסיבוב, ויצאנו.

עלינו למעלה, לסדנאת היצירה, שם קיבל אוריקי על פי בקשתי דרבוקה וצבע אותה,

אומנם ללא חוקים ודגם כמו שהגדולים עשו אבל הוא נהנה מצבעי הגואש.

ירדנו שוב למטה לראות את המופע הקסמים

הבטחתי לאורי שאם לא יהיה לו מענין ונחמד נלך...

וכך היה, מהר מאד הופעת הקוסם לא הלהיבה את הילד...

יצאנו, לחום של רחוב הפלמ"ח אל האוטו והביתה...

בדרך שוחחנו תוך שאני נוהגת,

אורי אמר לי שכשהוא יהיה גדול הוא יהיה רופא ..

כמו פרופסור איתמר (איתמר רז מומחה הסכרת אליו הלכנו שבוע שעבר..),

מה ששכחתי לכתוב בפוסט ההוא זה שאורי שאל אותי האם איתמר רז מטפס על הקירות כמו איתמר בספר של גרוסמן...

שאלתי אותו למה את לא רוצה להיות כמו הרופאה שלך דר'אידית..

הוא אמר לי...

"אמא אני רוצה לאֱמור לך.. אני ילד, לא ילד כשאהיה גדול אהיה איש לא אישה, אני לא יכול להיות רופאה רק רופא.."

נכון שזה מקסים?

כבר יש לו חלום בגיל שלש ללהיות רופא,

בטח זה עוד מאה פעמים שתנה...

לסיכום:

מוזיאון האיסלם מאד נחמד, לא ממש מתאים לילד בן שלש (וכמעט שלושה חודשים ידגיש אורי..)

ההפעלו שם מאד מאד נחמדות.

וההצגה עם הילד אוהב קסמים (זה מה שיש בימי ראשון. ימים אחרים, דברים אחרים.)

זה נחמד.

שמחה שכבר מעט יותר נעים בחוץ.