אני אמא

אני עם אורי כבר שלושה שבועות בבית.

נראה לי ששנינו כבר עייפים האחד מן השניה...

לפני כחצי שעה הוא בקש שאבוא לצייר איתו,

האמת, לא היה לי חשק וגם כוח לזה,

רציתי לשתות את הקפה שלי ברוגע, ולנוח קצת..

אחרי שהבקר התעוררתי ב-3:40 כי אוריקי בכה מתוך שינה כנראה מחלום רע.

באתי עליו ליטפתי אותו הבטחתי לו שאני תמיד שומרת עליו...

הוא נרגע (וכל לזה תוך כדי זה שהוא בכלל ישן..)

חזרתי למיטה אבל לא נרדמתי, התהפכתי איזה שעה וזהו קמתי למחשב.. לספר.

ועכשיו אני עייפה עייפה...

והוא רוצה לשחק...

כעסתי עליו, בקשתי שיניח לי קצת, שיתן לי מנוחה..

והוא החל לבכות עוד יותר התרגזתי.

עוד יותר התרגזתי, למה הוא לא יכול להתחשב...(כי הוא בן 3- אני עונה לעצמי עכשיו)

כרגע יש שביתת נשק בבית אוריקי מול הטלוויזה עם רינת...

ואני כאן עם הבלוג שלי ואחרים  ומטפלת בחווה שבפייס בוק.

ככה שנינו נרגע.

מי אמר שזה קל להיות אמא???

שיקום!!!!!!

בלי קשר כנסו ללינק הזה...

http://www.tapuz.co.il/forums/apps/spCount.asp?spid=4099

אולי אזכה בפרס...